"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

בעיה של ביטחון לאומי: מה שקורה בחברה הישראלית מחייב שיח כן וישר בתוך עצמנו

הרחוב חווה התמוטטות של הסדר החברתי ואובדן חלקי של שלטון החוק • המשטרה לא רק מאבדת מסמכותה, היא פשוט מתוחה יתר על המידה • היא סוטה מהיעדים הקבועים שלה ומפנה כוחות גדולים להתמודדות עם הפרות סדר

,עודכן
0השמעה
מוחים מול תחנת המשטרה בטירה, אתמול, צילום: יוסי זליגר

עליית מפלס הרציחות בחברה הערבית היא בעיה של הביטחון הלאומי - איך שלא מסתכלים עליו. הרצח מתבצע גב אל גב עם הטרור הביטחוני, וארגונים שמתחילים כארגוני פשע בתוך המגזר יכולים ללבוש צורה חדשה כמנגנון רצח לאומני.

מדוע זהו ביטחון לאומי מכל המשתמע מכך? מכיוון שאזרחים ישראלים מאבדים את חייהם במה שנראה כהתמוטטות הסדר החברתי, שעליו אמונה המדינה. וזאת בעיית ביטחון לאומי בגלל התחושה שהרצח הסיטונאי מבטא גם אובדן חלקי של שלטון החוק.

זירת הרצח בקריית ביאליק,צילום: דוברת המשטרה

כדי להתמודד עם הבעיה דרוש שיח פנימי כן וישר בתוך עצמנו; מול מה אנחנו עומדים ומהם הכלים להתמודדות. אלא שהשיח הפנימי נשבר ורוסק באמצעות הדינמיקה של המאבק הפנימי - המחאה נגד הממשלה. ראינו את זה בצורת הדיונים בכנסת סביב הרפורמה מכל הכיוונים - וזו לא רק קבוצת המפגינים, שבסיוע פנימי מתוך הכנסת פלשה למשכן בעת ההצבעה על ביטול עילת הסבירות.

האם הקרסת הדיאלוג הציבורי היתה מטרה של המחאה? אולי, ובכל אופן זהו אחד מהקורבנות בדרך להגשמת המטרה המקודשת בכל האמצעים. מאז מאורעות מאי-יוני 2021, בעקבות מבצע שומר החומות, קיימת הידרדרות קבועה בחברה הערבית, לאחר שהממשל בישראל הפגין חולשה בהשלטת הסדר והימנעות מאכיפה חסרת פשרות ביישובים הערביים.

מחאה בתל אביב,צילום: EPA/ABIR SULTAN

עם כניסת הממשלה הנוכחית לתפקידה והתפרצות המחאה, המשטרה הפכה לחוכא ואטלולא. כפי שאויבינו מחוץ מסתכלים בהשתאות על אובדן המשילות, כך גורמים בחברה הערבית מבינים שהמשטרה איבדה מסמכותה.

אין קשר לבעיות תקציביות

אחת מהמטרות הראשונות של הממשלה, במקור, היתה לאסוף את מאגרי הנשק במגזר הערבי, מאחר שהיה ברור בשנים האחרונות שהנשק הזה הופך לאיום ודאי על המדינה מבפנים.

דרוש תגבור כוחות. כלי נשק שנתפסו במגזר הערבי,צילום: דוברות משטרת ישראל

אלא שהמשטרה לא רק מאבדת מסמכותה, היא פשוט מתוחה יתר על המידה. היא סוטה מהיעדים הקבועים שלה ומפנה כוחות גדולים למטרה של התמודדות עם הפרות סדר, בין השאר כמו זו אתמול.

כל זה לא קשור לבעיות התקציביות בחברה הערבית. למטרה הראשונה של איסוף הנשק דרושים תגבור כוחות של היחידות המתאימות במשטרה, והעלאת רמת ההכשרה והאימונים שלהן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר