פתרון בסוגיית השירות? יועצים בינלאומיים ביוזמה - "עתודה תורנית" ל־70 אלף בני ישיבות בלבד
היועצים העבירו לרה"מ נתניהו את ההצעה: צמצום מדורג של 100 אלף תלמידים ממסגרת "תורתו אומנותו" - שישתלבו בשירות צבאי או לאומי, ולאחר מכן בשוק העבודה • מתריעים: "אי־הסדרת הסוגיה תפרק את החברה הישראלית" • התוכנית החדשה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
יוזמה חוץ־פרלמנטרית של יועצים ארגוניים בינלאומיים מקודמת בימים אלה לפתרוןסוגיית השירות של בני המגזר החרדי:במרכז התוכנית, כך נודע ל"ישראל היום", הצעה לתת פטור משירות ל־70 אלף תלמידי ישיבות מצטיינים שילמדו ב"עתודה תורנית", שתוקם בדומה לתוכניות העתודה שצה"ל מפעיל בתחומי דעת שונים. 100 אלף תלמידי הישיבות האחרים, כמספרם כיום, ישתלבו בהדרגה בשירות צבאי או לאומי.
את היוזמה מקדם איש העסקים מוטי סנדר, המקורב לרבים מבכירי המערכת הפוליטית, ופרטיה כבר הועברו לנציגים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף.
על פי ההצעה, 70 אלף התלמידים שיתקבלו ללמוד בעתודה התורנית יהיו המצטיינים בלימודי קודש מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדי. מנהלת מיוחדת בפיקוח משרד החינוך תחליט, על פי קריטריונים מוסכמים וברורים, מי יתקבלו לעתודה - והם יהיו פטורים משירות צבאי או אחר, אם יתמידו בלימודיהם במסגרת העתודה לפחות שנתיים. אלה שלא יתקבלו אליה, מנגד, ישתלבו בשירות לאומי או צבאי.
פרטי התוכנית
הקמת העתודה התורנית תיעשה בתהליך מדורג במשך עשר שנים, כך שמדי שנה יצטרפו אליה לא יותר מ־20 אלף איש שיקבלו את הפטור משירות. בד בבד, 30 אלף איש יעזבו וכך יפחת במהלך העשור מספר תלמידי הישיבות מ־170 אלף כיום ל־70 אלף בלבד. החל מעוד עשור מספר תלמידי העתודה התורנית יעמוד על 70 אלף איש באופן קבוע.
מי שילמדו במסגרת העתודה התורנית יזכו במלגה שתאפשר להם קיום בכבוד בזמן הלימודים. כמו כן, מי שיתמידו בלימודיהם כראוי במשך שנתיים, ייהנו בסופן מזכויות ומהטבות שוות ערך לאלו של חיילים המשרתים תקופה זהה. מי שיפרשו מהעתודה בטרם ישלימו שתי שנות לימודים, יידרשו להשלים את התקופה החסרה בשירות צבאי עד ל־32 חודשים, כפי שנדרש מחייל סדיר.
מרכיב נוסף בתוכנית כולל דרישת סף, שלפיה על המתקבלים לעתודה התורנית להיות בעלי השכלה כללית ברמה בסיסית לפחות, כמצופה מבוגרי בית ספר תיכון, "השכלה שתאפשר להם לרכוש מקצוע שפרנסה בצידו". גם החיוב בהשכלה ייעשה בהדרגה, מתוך כוונה לממשו בהקדם האפשרי.
השוואה ערכית וכלכלית
בתוכנית מוצע עוד כי העתודה התורנית תעודד את תלמידיה להשלים לימודים כלליים, שיסייעו להם להשתלב בשוק העבודה בשכר ההולם את יכולותיהם הגבוהות, למקרה שייגרעו לבסוף ממצבת הלומדים או יפרשו ממנה.
הרעיון שעומד בלב התוכנית הוא לבסס השוואה ערכית וכלכלית בין מי שמשרתים בצה"ל ובשירות הלאומי, לבין מי שמשרתים את העם בלימוד תורה - "למרות העדפה מסוימת שניתנת בו לתלמידים מצטיינים בלימודי דת, על פני מועמדים אחרים לשירות צבאי או לשירות אזרחי".
כותבי המסמך מזהירים כי אי־הסדרת הסוגיה של בני הישיבות "תביא לפירוק החברה הישראלית, ובעקבות כך לחורבן בית שלישי".
לדבריהם, "ההנהגה החרדית אינה רוצה לאבד מהישגיה עד כה, ואילו חלק משמעותי מהאומה הישראלית חושש שהשינויים הדמוגרפיים עלולים לגרום בעתיד הנראה לעין לקריסת המערכות הכלכליות, החברתיות והביטחוניות. חשש ממדינת ישראל שלא תהא בת־קיימא יגרום לרבים להקדים תרופה למכה ולחפש עתיד טוב יותר, גם אם זה כרוך במעבר למדינה אחרת וגם אם זה יקדים את קריסת המערכות כאן".
היועצים הארגוניים מציינים כי חיוני להגיע להסכמה לאומית בסוגיה: "הסכמה רחבה על פני המדינה בעוד עשר שנים, בהקשר זה, היא משימה שניתן לבצע במהלך השבועיים הקרובים. הסכמה כזאת תנמיך את החששות של הצדדים מאובדן עתידם, כפי שהיו רוצים להגשימו במדינת ישראל, ותאפשר לגזור ממנה את המהלכים הנדרשים עכשיו ובמהלך השנים הקרובות. אין לנו אפשרות אחרת".
שרים בממשלה אמרו ל"ישראל היום" כי חיוני להקדים ולמצוא פתרון בהסכמה לסוגיה. לדבריהם, אם לא יושג מוצא מוסכם לפני כינוס מושב החורף של הכנסת, "המחאה נגד הממשלה עלולה להתרחב לרמות גבוהות עוד יותר מאשר אלה שנראו במהלך חצי השנה האחרונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו