"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

הציבור מאס בפטור מראש לכל חובש כיפה שחורה - אך במפלגת יהדות התורה לא מתפשרים

הזמירות החדשות שנשמעות מבית היוצר של ש"ס, שלפיהן יש לעבור כבר עכשיו לחוקק את החוק של גנץ, הן אולי תוצר של ההבנה המחלחלת, שהציבור קץ בהטבות לציבור החרדי • הלקחים שהפיק דרעי, לא הופקו עדיין בקרב חברי יהדות התורה

,עודכן
0השמעה
חברי הכנסת גפני וגולדקנופף. צילום: אורן בן חקון

בחוכמה פוליטית הציבו מובילי המחאה עוד בתחילתה את חוק הגיוס המיועד בשורה אחת עם החקיקה המשפטית, חרף הקשר הקלוש אליה. למעשה, מדובר בטרדה על גבן של ממשלות ישראל האחרונות ובמשחק פינג פונג נעדר הישגים בין הכנסת, שפוטרת את החרדים מגיוס, לבג"ץ, שפוסק נגדה ודורש פעם אחר פעם לתקן את החוק.

בכל מקרה, חוק הפטור מגיוס על הכוונת, ואיתו כל הציבור החרדי. נדמה כי מנהיגי הציבור הזה היושבים בכנסת מנותקים לחלוטין מהלך הרוח הציבורי, שמאס בפטור מראש לכל חובש כיפה שחורה.

גנץ ואיזנקוט מציעים אלטרנטיבה לחוק הגיוס: "נעמיד מנעד רחב של אפשרויות שירות" // מתוך פייסבוק

יו"ר ש"ס אריה דרעי מנסה לבדל את עצמו מראשי יהדות התורה, גולדקנופף וגפני, ולקרוא לחקיקת חוק גיוס שלא ייצר אנטגוניזם רחב מדי כלפי הציבור החרדי. אך גם הוא ומפלגתו היו נגד חוק הגיוס של גנץ בממשלה הקודמת, ואף איימו לעתור נגדו לבג"ץ.

חטאו הגדול של גנץ באותו הנוסח היה שדרש התנדבות חלופית בארגוני חברה, ולא פטור מגיוס גורף לטובת תעסוקה או לימודים בישיבה. הזמירות החדשות שנשמעות מבית היוצר של ש"ס, שלפיהן יש לעבור כבר עכשיו לחוקק את החוק של גנץ ולא להיכנס לכאוס פוליטי נוסף, הן אולי תוצר של ההבנה המחלחלת משבעת החודשים האחרונים, שהציבור קץ בהטבות לציבור החרדי.

הקואליציה תשרוד את החוק?

אלא שנראה שהלקחים שהפיקו בש"ס בחודשים החולפים לא הופקו עדיין במפלגת יהדות התורה, שמנהיגיה לא מוכנים לפשרות בחוק ומוכנים להתנגש איתו אל מול הציבור הרחב.

הפגנות החרדים נגד חוק הגיוס,צילום: גדעון מרקוביץ'

יש לציין כי לא הורדת גיל הפטור עומדת כאן במחלוקת. הרי גנץ, בנט, ליברמן ולפיד תמכו בסעיף הורדת הגיל רק לפני שנה כדי לשלב יותר חרדים בשוק התעסוקה. מה שנותר במחלוקת הוא אירוע הפטור מגיוס והפטור מהתנדבות כלל, בעוד כל ישראלי ממוצע נדרש להתייצב להגנת המולדת או להתנדב עבורה בשלל ארגוני חברה אזרחית.

עבור האוכלוסייה החרדית תרומה לחברה היא לא מילה גסה. הם הראשונים להתייצב למשימות לאומיות שלא רבים חושקים בהן, מטיפול במתים, דרך גמ"חים ועד סיוע לבעלי צרכים מיוחדים. ראשי המפלגות החרדיות עושים להם עוול כשהם מתווכים לציבור הישראלי את בוחריהם כאוכלוסייה משתמטת.

הח"כים החרדים בזמן הדיון בכנסת על חוק הגיוס (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

אני מתנגדת לניסיון לשים את הציבור הזה על המוקד גם היום, שכן ההבנה שנדרש חוזה חברתי חדש מזה שנכתב כאן בקום המדינה מחלחלת לרוב חלקי המגזר. הגיע הזמן שההבנה תפעפע מעלה לראשי הציבור ולמנהיגיו בכנסת. אם לא כצורך חיוני חברתי, אזי כצורך הישרדותי פוליטי. הקואליציה לא תוכל לשרוד את חוק הגיוס בנוסח שמונח על השולחן היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר