"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה יגידו לוין ורוטמן? קריקטורה ב"יתד נאמן" רומזת שלחרדים לא אכפת מהרפורמה המשפטית

בקריקטורה נראה גבר חרדי נכנס לחנות "מותגים בסגנון שלך", ומשיב ב"לא תודה" לחליפות שמציע המוכר ועליהן שמות של רפורמות • בעיתון המזוהה במיוחד עם ח״כ משה גפני מבקשים כנראה להבהיר את עמדת המפלגת הליטאית הדורשת להתמקד בחוק הגיוס ובדאגה לחרדים

,עודכן
0השמעה
הקריקטורה ב"יתד נאמן". גבר חרדי "מוותר" על הרפורמה המשפטית. צילום: "יתד נאמן", יוני גרשטיין

לוין ורוטמן לא יאהבו את הקריקטורה הזו.עיתון הבית של מפלגת דגל התורה, "יתד נאמן", פרסם קריקטורה שבה נראה גבר חרדי אומר "לא תודה" לרפורמה המשפטית.

במחאה על חוק הגיוס: עשרות חרדים חסמו את כביש גהה, 4 נעצרו// שמעון ברוך

בקריקטורה של המאייר יוני גרשטיין נראה גבר חרדי נכנס לחנות "מותגים בסגנון שלך", ומשיב במילים "לא תודה" לחליפות שמציע המוכר ועליהן שמות של רפורמות: רפורמה ביטחונית, רפורמה משפטית, רפורמה טכנולוגית ורפורמה כלכלית.

בעיתון המזוהה במיוחד עם ח״כ משה גפני מבקשים כנראה להבהיר את עמדת המפלגת הליטאית הדורשת להתמקדבחוק הגיוס ובדאגה לחרדים, ולהזניח בצד את הרפורמות שמתכננת הממשלה ובראשן החקיקה המשפטית.

גפני וגולדקנופף (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

כזכור, הקואליציה מתכננת להעביר חבילה של שלושה חוקים שבעזרתם תפתור את סוגיית גיוס החרדים: חוק יסוד לימוד התורה שמשווה בין מעמד אברך לחייל; חוק יוקרת השירות שמעלה את שכר המשרתים, וחוק הפטור שמדבר על שחרור בחורי ישיבה משירות צבאי. חרדי שקיבל פטור אמור להישאר בישיבה עד גיל 26, כעת מבקשים להוריד את גיל הפטור ל 22-21 ובכך לגרום לשילוב חרדים בתעסוקה בצורה מיטבית יותר.

בעיתון 'משפחה' התפרסם השבוע ראיון שלמזכיר הממשלה יוסי פוקס, בו הוא התייחס לסוגיה באומרו, כי "המדדים של משרד הביטחון ומשרד האוצר מראים שאם נאפשר לחרדים לצאת לשוק העבודה בגיל מוקדם יותר זה יוביל לכניסה משמעותית של בני המגזר החרדי לשוק התעסוקה ובהסתכלות של שני עשורים קדימה מדובר על עשרות מיליארדים שיתווספו לתל"ג הישראלי".

יוסי פוקס ורה"מ נתניהו. להוביל לכניסה משמעותית של בני המגזר החרדי לשוק התעסוקה,צילום: מארק ישראל סלם

פוקס הוסיף גם, כי "אנחנו נציג את זה כתכלית ראויה, נפרסם גם את הטבלאות של האוצר, וכך נרוויח את שני היעדים. מצד אחד נוקיר ונתגמל את המשרתים בצבא, ומצד שני נאפשר ללומדים להמשיך וללמוד, ולאלו שלא רוצים להישאר בישיבה או בכולל נאפשר להשתלב בשוק התעסוקה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר