"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צעד חשוב למשילות: אושר סופית חוק המאבק בתופעת הפרוטקשן

בקריאה שנייה ושלישית וללא מתנגדים - עבר חוק הגדרת עבירות חדשות של גביית דמי חסות של חברי הכנסת מעוצמה יהודית • יו''ר תנועת אם תרצו, מתן פלג: "על המדינה חלה החובה לייצר כלים לבעלי העסקים להיאבק באלימות"

,עודכן
0השמעה
רק הצעד הראשון, ח"כ כהן חוגג את חוק הגדרת עבירות חדשות של גביית דמי חסות. צילום: אורן בן חקון

ייכנס לספר החוקים:מליאת הכנסת אישרה הערב (ראשון) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין של חברי הכנסת יצחק קרויזר, ניסים ואטורי ואלמוג כהן. בקריאה השלישית תמכו בהצעה תשעה חברי כנסת ללא מתנגדים.

במסגרת החוק הוצע לקבוע עבירה של גביית דמי חסות בשתי דרגות חומרה - האחת, עניינה גביית דמי חסות תוך ניצול מצוקה ללא איום. במצב זה הוצע לקבוע חזקת מודעות של העבריין הגובה דמי חסות באופן מתמשך למצוקתו של הקורבן, אם התבצעו לכאורה עבירות גוף או רכוש בסביבתו של הקורבן. דרגת החומרה השנייה עניינה גביית דמי חסות תוך שימוש באיום.

ח"כ אלמוג כהן (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

נוסף על כך, הוצע לקבוע כהוראת שעה לחמש שנים עונש מינימום על העבירה החדשה, וכן הסדרי חילוט על ידי בית-המשפט בהליך פלילי ובהליך אזרחי ללא הרשעה. על יישום הוראות הסעיפים המוצעים הוצע לקבוע חובת דיווח ל-10 שנים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהצהרה לתקשורת בפתח ישיבת הממשלה: "היום זה יום היסטורי למשרד לביטחון לאומי ובכלל אזרחי ישראל, אנחנו מעבירים את החוק שנקרא "חוק הפרוטקשן", חוק שסוף סוף נותן מענה שלא היה קיים בדין הישראלי במשך שנים הייתה עבירה של סחיטה באיומים אבל היא לא נתנה באמת…pic.twitter.com/rDYy5pnlRM

— חזקי ברוך (@HezkeiB)July 30, 2023

הבטיחו - וקיימו

בדברי ההסבר נכתב: "המציאות בשטח מוכיחה כי איום לשם סחיטת אדם או בעל עסק לא תמיד נעשה בצורה מפורשת וגלויה אלא באופן מרומז, בהסתמך על זהות המאיים, על זהות שולחו או על "השם" שיצא לו באזור. בנוסף, המשטרה נתקלת במצבים בהם ארגוני פשע המתחזים לחברות שמירה גובות מבעלי עסקים כסף עבור "שירותי שמירה" לכאורה, כאשר בפועל לא מסופק שירות כלשהו."

בעקבות אישור חוק הפרוטקשן בקריאה שנייה ושלישית יו''ר תנועת אם תרצו, מתן פלג מסר: "יישר כוח לחברי הכנסת אלמוג כהן ויצחק קרויזר על קיום הבטחת הבחירות וקידום חוק הפרוטקשן. אין ספק שגביית דמי חסות הפכו ממכת מדינה לאיום אסטרטגי".

עמוד הפייסבוק של עץ האורן

עוד הוסיף כי "על המדינה חלה החובה לייצר כלים לבעלי העסקים להיאבק באלימות הזו. נמשיך לעמוד לצד החקלאים ובעלי העסקים ונעקוב מקרוב לוודא שמערכת המשפט לא תקל ראש ותשתמש בחוק כדי לתת ענישה הולמת."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר