בושה לאומית שיהודים מעליבים חיילי צה״ל

המילה "בושה" הפכה בחודשים האחרונים למילה השגורה כמעט בכל בית ורחוב בישראל. צועקים, קוראים ושומעים אותה כמעט בכל נקודה: בבתים, ברחובות, בהפגנות, כנגד בודדים ורבים. גם בכנסת נבחרי הציבור עושים בה שימוש כמעט יומיומי. כל כך הרבה משתמשים בה וכמעט על כל דבר, עד שהעיתוי הנכון לשימוש במילה הולך ומיטשטש.

אבל אם יש משהו שגורם לכל אחד ואחת להרגיש את אותה תחושה של גועל כשהמילה "בושה" מתפרצת למוחנו, אלו הם תמונות של יהודים מגדפים, פוגעים ומעליבים חיילי צה״ל שמקריבים את נפשם לטובת שמירה על כולנו. לא יכולה להיות בושה גדולה יותר מזו. זו אינה בושה פרטית, זו בושה לאומית.

מפקד חטיבת בנימין, אלוף משנה אליהב אלבז, שמכריו מתארים אותו כאמיץ, צנוע וערכי המקפיד לשמור על קור רוח, מותקף כבר כמה חודשים על ידי קומץ מתיישבים שעליהם הוא מגן בגזרה מוכת טרור שאין בה רגע אחד של מנוחה - לא ביום ולא בלילה.

כל חטאו הוא בכך שבית המשפט הטיל לפני כמה חודשים ספק במהימנות גרסתו על כך שהותקף בידי צעירים יהודים כשניסה למנוע את השתתפותם בפרעות חווארה, שהתרחשו בחודש מארס כנקמה על הפיגוע הרצחני שהתרחש באזור. מאז, הפך אלבז למטרה ברשתות החברתיות מבלי שאיש ייחס לכך את המחשבה הנדרשת.

ביום שני מסע ההסתה הגיע לשיא חדש, כשהמח"ט הגיע לנחם את משפחתו האבלה של הראל מסעוד ז"ל שנרצח בפיגוע בעלי, וגורש בבושת פנים על ידי קומץ אלים ומוסת.

לא לגיטימי

"זה חוסר רגישות משווע מצד המח"ט", תקף אחד מחבריו. "לא מבין איך הוא העז להראות את הפרצוף שלו. בכל כהונתו הוא הוביל מדיניות רופסת וחלשה כנגד הטרור בגזרת בנימין. כעת לאחר רצח שהתרחש בחסות ההפקרות, הוא פותח במסע רדיפה כנגד המתיישבים".

ההתנהגות הזו היא חלק בלתי נפרד מהשיח האלים שהולך ומקצין בחברה הישראלית, שלחלקו אחראים גם כמה משרי הממשלה. בדומה לכך, בתקופת הממשלה הקודמת הם לא היססו להאשים את ראשיה ב״הפקרת חיי המתיישבים ביהודה ושומרון״, וגם כיום הם ממשיכים בהסתה כנגד ראשי זרועות הביטחון.

זה לגיטימי לעסוק בשאלה אם ההחלטה להשאיר את מח"ט אלבז בתפקידו אחרי שנקבע שמסר גרסה לא מהימנה היתה נכונה. מה שלא לגיטימי זה להפוך את המח״ט לאויב העם אחרי שההחלטה בעניינו התקבלה.

גם הטיעון שלפיו הפגין חוסר רגישות בבואו לנחם את המשפחה השכולה, מביש לא פחות. כיצד נוגע תפקודו של מח״ט שעושה לילות כימים במלחמה בטרור, לביקור ניחומים אצל משפחה שכולה, שנועד לבטא השתתפות בצער על אובדן?

את הקומץ הזה שאינו מייצג את כלל המתיישבים ביהודה ושומרון יש להוקיע ולטפל במלוא חומרת הדין. אם למתיישבים או לפוליטיקאים מהימין יש תלונות על תפקודו של צה״ל, מי כמוהם יודעים שהכתובת נמצאת כיום סביב שולחן הממשלה - שהם בחרו מלא־מלא.