לא הבינו מה עומד מולם: הטעות הגדולה של הקואליציה

לא מעט טעויות עשתה הקואליציה בדרך להצבעה על הוועדה לבחירת שופטים: התמהמהות בקבלת ההחלטה, דיבור בוטה בישיבת סיעת הליכוד לח"כים ולשרים, והתייחסות אליהם כאל נתינים סטייל "אתם תצביעו כי ככה החלטנו", שבטח היה לו חלק במרד הקטן מאחורי הפרגוד. וגם העובדה שאף אחד בסביבת נתניהו לא חשב להרים טלפון לבית הנשיא או לסביבת גנץ, ולהגיד להם: "אנחנו חוששים שייבחרו שני נציגים לקואליציה, ולא רוצים להימנע מהפרת הנוהג - בואו נדחה את ההצבעה". אבל הטעות הגדולה ביותר היא פענוח שגוי של חברת כנסת אחת, טלי גוטליב.

מי שבמשך שנים מפענח מפות ותרחישים מדיניים וביטחוניים, לא הבין מה עומד מולו. סליחה על הקלישאה, אבל הפעם היא מדויקת: טלי גוטליב היא חברת כנסת שונה לגמרי וחריגה במיוחד מכל מה שהפרלמנט הישראלי מכיר.

נתניהו ואמסלם מכירים את הריטואל. ח"כ מאיים, עושה שרירים, מתראיין פומבית בניגוד לעמדת הבוס, כי הוא צריך משהו ומתעלמים ממנו, יש קצת רעש, הח"כ נקרא ללשכה, מקבל מה שרוצה או חלק ממנו, וממשיכים הלאה. נתניהו ואמסלם היו בטוחים שכשיתקרבו רגעי ההכרעה, הריטואל יחזור על עצמו עם גוטליב. הם טעו.

אמסלם היה בטוח שבעזרת החמימות והסחבקיות שלו, שגורמת לאנשים לאהוב אותו ומצליחה להעביר עניינים פוליטיים לחבריים, הוא יצליח לשכנע אותה - אבל זה לא עבד. אמסלם עבר לכעסים וצעקות - וגם זה לא עבד.

כאב הראש של נתניהו

המאמצים עלו שלב. ראש הממשלה צלצל אליה בשלישי בערב - לא עבד. עוד שלב התקדם לפגישה פנים אל פנים עם ראש הממשלה, שעה קלה לפני רגע האמת. לראש הממשלה לא מסרבים? לא טלי גוטליב. השלב הבא היה קשה מכולם: טלי גוטליב אחת מול נתניהו, אמסלם, דרעי, לוין, סמוטריץ' ובן גביר. שיחה קשה, שכנועים, הטחת האשמות, צעקות, ווליום גבוה של חלק מהנוכחים. אבל גוטליב לא נכנעה.

פוליטיקאי "רגיל" יוצא מלשכת ראש הממשלה, שומר על שקט, וחודש לאחר מכן הוא "שובר שתיקה" ומוסיף "ראיון נטול כפפות". אבל גוטליב שונה. אין לה דובר, כי לתפיסתה היא הדוברת של עצמה. היא יצאה מהחדר והלכה למצלמות. כשיש לה מה לומר היא אומרת. בלי מסננות, בלי שיקולים ובלי פילטרים. הכל ישר - וישר לפנים.

הפומפוזיות לא מזויפת, זאת טלי גוטליב. היא עולה מהר לטונים גבוהים, וגם יורדת מהר מאוד. היא יכולה לצעוק ולהתעצבן במהירות - ובאותה מידה להתרגש ולבכות בקלות. האם זה יעבור את מבחן הפריימריז הבא? אולי. מה שכן, זה יעשה עוד לא מעט כאב ראש לנתניהו בשנים הקרובות.