אריה פצוע עלול להכאיב - מה קורה עם דרעי?

אריה פצוע הוא אריה מסוכן, שעלול להיות תוקפני כי אין לו מה להפסיד. זהו הדימוי המתאים ביותר למצבו של אריה דרעי. יו"ר מפלגת ש"ס הוא אחד השחקנים המתוחכמים והמנוסים בזירה, ובשל כך קשה לחשב את צעדיו. שתיקתו הרועמת מרחפת מעל ראשי המפלגות ולא נעלמת גם מעיני נתניהו.
דרעי מצוי בסיטואציה אישית קשה מאוד לפוליטיקאי. הוא הצליח להביא הישג משמעותי בבחירות ולגרוף 11 מנדטים אך בינתיים, כבר חצי שנה לכהונת הממשלה, הוא לא מצליח לקצור את הפירות שעליהם טרח שנה וחצי באופוזיציה.

הבעיה המהדהדת ביותר שלו היא הכישלון להתמנות לשר בכיר בממשלה. מי שהוזכר כמועמד לשר האוצר - ולאחר מכן קיבל שני משרדים בכירים עם תחומי אחריות נוספים, ותקציבים שעליהם נאבק במו"מ הקואליציוני - מוצא את עצמו יושב בבית בעוד שאר ראשי המפלגות מכהנים כשרים בכירים. כהונתו כח"כ מן המניין מעוררת בו כעס ומרירות, וגורמים בסביבתו מעידים כי מצב רוחו ירוד מאוד. תחושת התסכול מתעצמת לנוכח העובדה שדרעי היה אחד הגורמים המרכזיים בתִכלול המאבק באופוזיציה להפלת ממשלת בנט-לפיד. המאמצים הרבים שהשקיע בכך הביאו אותו לראות את הארץ המובטחת - אך לא להיכנס אליה.

דרעי גם מתמודד עם שורה של אתגרים פנימיים בתוך ש"ס. הצלחתו של משה ארבל כשר הפנים עם מבצע הדרכונים, תוך שהוא גורף מחמאות מכל עבר, לא מעודדת את דרעי שמשקיף על הנעשה מהמרפסת המפורסמת ברחוב הקבלן, שם הוא מנהל את רוב סדר יומו וממעט להגיע לכנסת. ההכרעה לדחות את הבחירות לרבנות הראשית התקבלה כבר בשבוע שעבר, על אותה מרפסת יחד עם סמוטריץ'. אפילו את הבחירה לראשון לציון, מינוי שדרעי כל כך רוצה שיהיה חתום על שמו, הוא מתקשה לבצע בשל מאבק פנימי על התפקיד בין אחיו הרב יהודה דרעי לבין הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה.

תוסיפו לכל הטוב הזה גם סכסוך עם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ודשדוש של מקורבו ברק סרי בבחירות המוניציפליות באשדוד - ותבינו שדרעי מסווג כפצוע קשה פוליטית, עדיין לא אנוש. נתניהו מבין זאת ומחבק את דרעי. מזמין אותו להשקיף בקבינט ומתייעץ איתו בשלל נושאים בתדירות גבוהה מאוד.

שבוי של המערכת

הדיסוננס בין מצבו האישי לבין תפקודו בקואליציה דווקא מגביר את סימני השאלה של שותפיו. דרעי הוא אחד הגורמים המאזנים בקואליציה, נוהג באחריות ומנסה לבלום מהלכים שירעידו את הספינה. הוא היה תומך נלהב של עצירת הרפורמה, דחיית חוק הגיוס, וכעת גם התעקש על מתן נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים.

ההסבר המרכזי להתנהגותו של דרעי הוא רצונו העז להגיע להסכמות עם האופוזיציה בבית הנשיא, כדי שיבטלו את עילת הסבירות על מינויי שרים. זו תקוותו להתמנות לשר בממשלה, אך לא בטוח שגם הדרך הזו תביא אותו למנוחה ולנחלה.

כזכור, חמישה שופטים פסלו אותו גם בשל עילת "ההשתק השיפוטי", והשופט אלרון אף קבע כי על דרעי לגשת לוועדת הבחירות המרכזית כדי שקודם ידונו בשאלת הקלון, דבר שהוא אינו רוצה לעשות. כלומר, שישה שופטים סברו שיש לדרעי מניעות לכהן כשר, גם ללא קשר לעילת הסבירות. אם זו תתבטל ודרעי ימונה, יוגש בג"ץ ושופטים עלולים לפסול אותו שוב מכוח אותן עילות. גורמים בממשלה מסבירים: "למעשה, דרעי שבוי של המערכת. הוא לא יכול להילחם בשופטים, מתוך הבנה שהם יידרשו שוב לעתידו הפוליטי".

אם דרעי ייפסל שוב, האריה יהפוך פצוע אנוש ובקואליציה חוששים מאוד מההשלכות כשלא יהיה לו מה להפסיד. בשלב מסוים, כששעון החול של הממשלה יתהפך והזמן שבו היא מכהנת יהיה גדול יותר מהזמן שנותר לבחירות - האינטרס של דרעי לקיום בחירות, כאשר הוא לא שר, יגדל משמעותית.