דעה
הממשלה סוף-סוף עולה על המסלול
הזמן והרגיעה עושים טוב לממשלה ומחלישים את מתנגדיה • הציבור שבאמצע רואה כי הרפורמה היתה רק תירוץ, וכי מובילי המחאה רק מחפשים סיבות למריבה • במרוצת הזמן אולי הכל יבינו מדוע רפורמה משפטית תיטיב עם האזרחים, ולא תשמוט את הבסיס הדמוקרטי של המדינה, כפי שנטען
,עודכן
0השמעה
אחרי מחצית שנה קשה, אפילו קשה מאוד, נראה שממשלת נתניהו השישית סוף־סוף עולה על המסלול. זה לא רק התקציב שעבר ואמור לספק יציבות פוליטית, אלא בעיקר תהליך התבגרות פוליטי שעבר על רוב חברי הממשלה.
ההצהרות המתלהמות נעלמו. ההתגרויות דעכו. העבודה הרצינית נראית יותר על פני השטח.
השרים, שלחלקם זו כהונה ראשונה, הפנימו את האחריות הנדרשת ואת תהליכי העבודה הנכונים. מרכיבי הממשלה למדו להכיר זה את זה. כך אכן צריכים הדברים להתנהל. רק כשעובדים נכון, אפשר להגיע לתוצאות.
אם לשפוט על פי ההתפתחויות מהימים האחרונים, יש סיבה להאמין שתוצאות אכן תגענה. שרי האוצר והכלכלה, בצלאל סמוטריץ' וניר ברקת, החלו להזיז את הבולדוזר הממשלתי למאבק ביוקר המחיה. אלה רק צעדים ראשונים, אבל הכיוון נכון. משה ארבל לא נח במשרד הפנים, והקץ למחסור בדרכונים נראה באופק.
ראש הממשלה וחלק נכבד מהשרים, בעימות בישיבת הממשלה שכמעט לא דווח עליו, עומדים לחולל מהפך ביחס הממשלתי להתיישבות בגליל ובנגב. גם פה יש לצפות שדברים יקרו בשטח (אבל לא שיסוקרו, כי מי במקומותינו יפרגן לנתניהו או לממשלתו הימנית).
בקיצור, ברוב המשרדים מתחילים להרגיש את טביעות האצבע של השרים. חבלי הלידה היו כואבים וארוכים במיוחד, אך עם אישור התקציב נראה שאפשר לברך על לידת תינוק בריא.
אלא שבניגוד לחיי אנוש, תוחלת חייה של ממשלה בישראל עומדת בקושי על שלוש שנים. בתקופה הלא ארוכה הזו, בעיקר אם נתניהו ושריו רוצים למנוע מהפך פוליטי בבחירות הבאות, עליהם לחולל מהפכה בחיי האזרחים. שאם לא כן, הסקרים של היום יהפכו למציאות הפוליטית של מחר.
הממשלה הזו נטלה על עצמה משימות רבות, שגם הביאו לבחירה בה. בראשן הפרוטקשן והפשע, שרק הולכים וגואים. עכשיו, כשגלגלי השיניים מצליחים איכשהו להסתובב במתואם, צריך לכוון אותם להשגת אותם יעדים לאומיים דחופים - ולא להטבות מגזריות, שגם בסופן ממתינה ממשלת שמאל.
הציפיות המקוריות
נכון, הציפיות המקוריות, גם של הבוחרים וגם של הנבחרים, היו גבוהות הרבה יותר. דחייתה של הרפורמה המשפטית למועד לא ידוע אמנם מוצדקת לאור מה שאירע, אך חסרונה מקשה להשיג הישגים, בפרט בתחום הביטחון האישי. אולם החיים הפוליטיים אינם תוכנית כבקשתך - זה מה שיש, ועם זה הממשלה צריכה להילחם.
הזמן והרגיעה עושים טוב לממשלה ומחלישים את מתנגדיה. הציבור שבאמצע רואה כי הרפורמה היתה רק תירוץ, וכי מובילי המחאה רק מחפשים סיבות למריבה. במרוצת הזמן אולי הכל יבינו מדוע רפורמה משפטית תיטיב עם האזרחים, ולא תשמוט את הבסיס הדמוקרטי של המדינה, כפי שנטען.
אך כל זה אולי יגיע בהמשך. כרגע ישראל צריכה ממשלת טובה ומתפקדת, ויש סיבות להאמין שהיא סוף־סוף קיבלה אותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנואריאל כהנא
כתב מדיני
פרשן ישראל היום לתחום המדיני וארה"ב. התחיל את הקריירה העיתונאית ב-1996 כעורך וכמגיש יומני חדשות בערוץ 7. במקביל, פרסם כתבות ותחקירים ב"הצופה" ובירחון "נקודה". ב-2006 הצטרף ככתב וכעורך כלכלי ל"מקור ראשון". ב-2009 החל לשמש כתב מדיני של "מקור ראשון", ובהמשך של מעריב ושל אתר nrg. ביוני 2018 עבר לשמש כתב מדיני ב"ישראל היום". בין היתר, חשף את היקפי התמיכה האירופית בעמותות שמאל בישראל, פרסם תחקיר על אודות סוכן שב"כ שמכר כלי נשק לאחים קהלני מקריית ארבע, שהורשעו בניסיון לרצח פלשתיני. סיקר את מרבית האירועים המדיניים בעשור האחרון, ובהם ביקורים של נשיאים וראשי מדינות בישראל. התלווה אל משלחות ראש הממשלה בביקוריו ברחבי העולם - בוושינגטון, בדרום אמריקה, ברוסיה, באירופה ובאסיה. קיים ראיונות רבים עם אישי ציבור בישראל ובעולם, בכלל זה עם נתניהו, סגן הנשיא האמריקני לשעבר, מייק פנס, המועמד הרפובליקני לנשיאות, רון דה סנטיס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, חברי קונגרס רבים, קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ ושגרירי ארצות הברית בישראל. למד בישיבת ההסדר "אור עציון" ושירת כלוחם בשריון. בעל תואר ראשון בלוגיסטיקה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בלימודי תקשורת מהאוניברסיטה העברית. נשוי ללימור ואב לשבעה. מתגורר ביישוב גבע בנימין (אדם).