"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הצדדים מאבדים סבלנות: כל התרחישים בדיוני הרפורמה המשפטית
חודשו השיחות בבית הנשיא; באופוזיציה מבקשים מסגרת זמנים למו"מ • גורמים בקואליציה על הבדלי העמדות בין לוין לנתניהו: שר המשפטים מוכן לחקיקה חד־צדדית, רה"מ שוקל פשרה על מינוי שופטים • הרצוג שואף להסכמות בכל מחיר: "רוב הציבור רוצה בהידברות ובהסכמה רחבה"
נתניהו, הרצוג, לפיד וגנץ. צילום: אורן בן חקון, לע"מ

הצדדים מאבדים סבלנות: כל התרחישים בדיוני הרפורמה המשפטית

חודשו השיחות בבית הנשיא; באופוזיציה מבקשים מסגרת זמנים למו"מ • גורמים בקואליציה על הבדלי העמדות בין לוין לנתניהו: שר המשפטים מוכן לחקיקה חד־צדדית, רה"מ שוקל פשרה על מינוי שופטים • הרצוג שואף להסכמות בכל מחיר: "רוב הציבור רוצה בהידברות ובהסכמה רחבה"

אמיר אטינגר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הדיונים בבית הנשיאמגיעים לישורת האחרונה. ההבנה בין כלל השחקנים היא שלא ניתן יהיה להמשיך את השיחות לאורך זמן, בשל לחץ של מובילי המחאה על האופוזיציה לפרוש מהשיחות, וכן של חברי ליכוד וגורמים בימין לקדם את הרפורמה גם אם לא יהיו הסכמות.

אמש בבית הנשיא לא היתה בשורה. הצדדים קיימו פגישות נפרדות עם צוות הנשיא, ושמעו הרצאה מפי מיכה גודמן על חשיבות ההסכמות ועל הבנת התסכולים והחרדות של כל צד.נציגי יש עתידהציגו קו מעט מיליטנטי, דרשו להבין לאן הדברים הולכים, הבהירו שאין להם עניין למרוח את הזמן וביקשו להכין מסגרת זמנים.

לחץ על נציגי סיעות האופוזיציה. המחאה נגד הרפורמה המשפטית (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

נכון למועד כתיבת שורות אלה, האסטרטגיה שלהמחנה הממלכתילהעביר את הזמן עד 15 במאי - המועד שעד אליו יכולה הקואליציה לשנות את תקנון הכנסת לדחיית הבחירה של נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, במתכונתה הנוכחית - הוכיחה את עצמה. באופוזיציה הבהירו ששינוי התקנון באמצע השיחות עלול לפוצץ את המו"מ, ובעקבות כך ביקש הנשיא מהקואליציה שלא לדחות את תאריך בחירת נציגי הכנסת לוועדה.

באופוזיציה הבהירו במו"מ כי אם הקואליציה תמנה שני נציגים שלה לוועדה לבחירת שופטים, ללא נציג מהאופוזיציה - המשמעות הברורה היא פיצוץ השיחות. כזכור, נציגי הכנסת לוועדה נבחרים בהצבעה חשאית במליאה.
המשמעות היא שנציגי הכנסת לוועדה ייבחרו עד 15 ביוני, והוועדה תוקם בפועל שכן כבר יש נציגי לשכת עורכי הדין, שופטים מהקדנציה הקודמת ושר משפטים. חסרה רק שרה נוספת מהממשלה, כך שקידום חוק לשינוי הרכב הוועדה לאחר מכן יהיה הרבה יותר מסובך - גם ציבורית וגם מול בג"צ.

אבי קנר%2C הקלטה%3A אורי בוזגלו

האופציות על השולחן

על רקע דברים אלה, ייתכנו כמה תרחישים:

1. יריב לוין ושמחה רוטמן מבינים שהאפשרות הסבירה לשינוי הוועדה הוא בחקיקה חד־צדדית של הקואליציה לאחר התקציב, ולכן האינטרס שלהם הוא פיצוץ השיחות בהקדם. לא בכדי הם השמיעו לאחרונה אמירות דומות, על קידום חד־צדדי של החקיקה גם אם אין הסכמות, ולוין אף איים שבלעדי הרפורמה אין לו מה לחפש בתפקיד.

2. בשל העובדה כי נציגי הכנסת ייבחרו לוועדה, הסיכוי שהוועדה תשתנה נמוך ובכך השיגה האופוזיציה את ההישג המשמעותי שלה -סיכול שינוי בהרכב הוועדה, כפי שרצו בקואליציה, כך שאין להם אינטרס לפוצץ את השיחות.

ילכו לחקיקה חד-צדדית? לוין ורוטמן (ארכיון), צילום: אורן בן חקון
פשרן מעט יותר ביחס לוועדה למינוי שופטים. רה"מ נתניהו (ארכיון), צילום: רויטרס

3. נתניהו, שמיוצג על ידי רון דרמר במו"מ, רוצה להגיע לעסקה וניכר כי הוא פשרן יותר בנושא הוועדה. ההערכה היא שרה"מ יסכים לעסקה קטנה של הסכמה חלקית: השארת הוועדה ללא שינוי - וקבלתהישג ימני בדמות צמצום עילת הסבירות או חוק היועמ"שים במשרדי הממשלה, כך שהשרים יוכלו לקחת ייצוג פרטי, וחוות דעתם של היועמ"שים לא תשפיע על מדיניות השרים אלא רק על ההליך החוקי.

4. הנשיא הרצוג רוצה הסכמות בכל מחיר -כל עסקה, העיקר שתהיה הסכמה בין הצדדים. הוא השקיע בכך את כל משאביו וזמנו, וגם יוקרתו של הצלחת המהלך מונחת על הכף. לא בכדי הוא אמר אתמול, בטקס הענקת פרס אורי אורבך ז"ל לתרבות יהודית, כי "רוב הציבור רוצה בהידברות ובהסכמה רחבה, ומבין את האלטרנטיבה הנוראה של אי־הידברות ואי־הסכמה. זה מחייב מנהיגות ואחריות של כל הצדדים - אלו שבחדר ואלו שמחוץ לחדר".

גורמים בשיחות מעריכים שהמו"מ ילך לעסקה של הסכמה חלקית - סביב עילת הסבירות או חוק היועמ"שים, בתמורה לכך שהוועדה לבחירת שופטים לא תשתנה - או לפיצוץ השיחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...