גנץ ולפיד (ארכיון). צילום: יוסי זליגר

ההקצנה ברחוב גוררת את ראשי האופוזיציה

ממשלת ישראל הציבה לעצמה שני יעדים שאפתניים עם הקמתה: החזרת הריבונות לכנסת והשבת החוק והסדר לרחובות • התנהלות סחטנית בנושאי הקבינט הביטחוני מצדו של בן גביר הינה מיותרת ומוטב שייפעל לאיסוף הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי • ומה בנוגע לעתיד המדינה בעשור הקרוב? הוא לא עומד על גנץ או לפיד, אלא תלוי במידה רבה בחרדים

ממשלת הימין הנוכחית היא הממשלה הראשונה זה שנים, שהציבה לעצמה יעדים שאפתניים המתמקדים בסדר הפנימי בישראל. מדובר בשני יעדים עיקריים: האחד הוא החזרת הסמכות המקורית לממשלת ישראל וכן החזרת הריבונות לכנסת מול השתלטות מערכת המשפט; השני, השבת החוק והסדר בכל הקשור לביטחון הפנים. זה התחיל במגזר הערבי, אבל הפך למאבק בכלל החברה הישראלית מול עבריינות גואה.

בשלב הראשון, הממשלה מוצאת את עצמה במלחמת אין ברירה להעברת התקציב. היא ניצבת מול "עולם הפוך": בג"ץ מורה לראש הממשלה לציית להוראות היועצת המשפטית. במדינות דמוקרטיות, ראש הממשלה הוא שנותן הוראות - גם ליועץ או ליועצת המשפטית, ובדרך כלל הוא מתייעץ עם בעל התפקיד.

הוא מי שאמור לתת את ההוראות. נתניהו, צילום: יונתן זינדל פלאש/90

התקציב הוא שלב א' ביישום תוכנית להגברת "הביטחון במרחב הציבורי", כפי שזה מוגדר בסעיפי התקציב שנגזרים מההסכמים הקואליציוניים. מדובר בתוספת של כמיליארד ו־230 מיליון למשרד לביטחון לאומי. העניין הוא שבכל התחומים לא גודל התקציב יקבע את התוצאה, אלא היכולת להתארגן במהירות וביעילות. כאשר המשטרה מתוחה עד הקצה כיוון שבמקום לעסוק בייעודה שהוא להילחם בפשיעה, הפלילית והלאומנית, היא עוסקת בשמירה על הסדר אפילו במקומות שבהם אף פעם לא היה צריך להשליט סדר, מימוש היעד המקורי מתרסק.

השר בן גביר אולי לא מנוסה בהפעלת מערכות, אבל מזהה בעיות ונמצא בקשר עם השטח. נוצרה נגדו ברית ממסדית של אנשי הביטחון בדימוס, משמאל וגם מימין. הוא צריך להיות מסוגל להפעיל את המשטרה וכוחות מג"ב לאיסוף הנשק בפריפריה של היישוב הערבי בארץ, ולהתחיל לגלגל לאחור את ההשתלטות הקרקעית, בעיקר בנגב. והוא חייב להזיז במהירות את נושא הקמת המשמר הלאומי, מאחר שהקמת יחידות מילואים של מג"ב לא תיתן את המענה המיידי שבפניו תעמוד ישראל במצב חירום.

המשמר הלאומי חייב להתחיל לפעול. בן גביר ושבתאי (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

ההקצנה של המחאה גוררת אחריה את ראשי האופוזיציה בני גנץ ויאיר לפיד. גנץ הוא מנהיג שמשקיע לילות כימים ב״חתירה להסכמה אך לא פשרה". ברור שהלחץ באופוזיציה להפסיק את שיחות פירוק הנשק בבית הנשיא נובע מהיגררות המנהיגות הפרלמנטרית אחרי הרחוב. בכל אופן, עתיד המדינה לעשור הקרוב לא עומד על גנץ או לפיד, אלא הוא תלוי במידה רבה בחרדים. עולם הישיבות התורני יקבל תוספת של 2.5 מיליארד שקלים בשנים 23' ו־24'. זה סכום שמנפח כותרות, אבל במידה רבה ההשקעה הזאת ידועה וגם תוצאותיה ברורות.

מבחינת בן גביר, אין לו מה להילחם בנתניהו על דברים שכבר התרחשו. התנהלות סחטנית בנושאי הקבינט הביטחוני היא מיותרת. בן גביר יכול לתבוע שהקואליציה תיזום הקמה של ועדת חקירה לנושא הרוגלות והמעקבים וההאזנות הבלתי חוקיות, בעקבות מה שנחשף בדו"חות המשטרה ומשרד המשפטים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...