נתניהו פתח דלת לבן גביר עם הצעת ההתפטרות - והוא עוד עשוי לממש אותה

"אקדח שמונח על השולחן במערכה הראשונה חייב לירות עד סוף המערכה השלישית". כלל האצבע של צ'כוב גורס, שלכל רכיב שמופיע בעלילה יהיה שימוש בסופו של דבר. כשמשתמשים בו כדי לנתח את המהלכים האחרונים של נתניהו ובן גביר, מצטיירת התמונה הבאה: כשראש הממשלה הציע לשר שלו לעזוב את הממשלה אם התנהלותו לא מקובלת עליו - הוא פתח דלת שלא הייתה שם קודם. בן גביר אמנם לא השתמש ב"הצעה" שהונחה לפתחו אתמול, אך בהנחה שנתניהו לא ישנה באורח פלא את התנהלותו המדינית-ביטחונית – זה עוד יקרה.

לנתניהו נמאס. מאז הקמת הממשלה, בן גביר מביע חדשות לבקרים את אי שביעות רצונו ממהלכיה. כבר פעמיים נטש הוא וחברי סיעתו את המליאה ושיבש את סדר יומה של הקואליציה ומדובר בארבעה חודשים בלבד מאז חתמו שניהם על מסמכי השידוך. מהצד השני, נראה שנתניהו כמו נתניהו מעדיף לנהל את הזירה הביטחונית-מדינית במינימום מתערבים. הוא ממעט לכנס את הקבינט המדיני ביטחוני ומקיים התייעצויות מצומצמות. גורמים בכירים טוענים שבדרך זו הוא מתכוון למדר את בן גביר, כך שהאחרון לא לגמרי טועה כשהוא דורש שותפות מלאה או לא בכלל.

במהלך ההצהרה שלו אתמול, בן גביר אף חשף כי נתניהו מסנדל אותו מפעולות בתחומי אחריותו כשר לביטחון לאומי. לגרסתו, בעוד שהוא ניסה לקדם מהלך שימנע ממחבלים הכלואים בכלא שימוש בטלפונים, נתניהו התערב ועצר אותו. בכתב האישום הארוך שהקריא היו גם הפעולות המתונות של ישראל בעזה, אי פינוי ח'אן אל-אחמר ודחיית הרפורמה המשפטית. הבטחות עוצמה יהודית לכך שיהיו "מורגשים" בממשלה הושבו ריקן והתומכים בבית זועמים.

איומים מבית

אגב, יו"ר עוצמה יהודית לא לבד. סביר שהוא נזעק לשדרות ולהכרזה משם נגד נתניהו, לאחר שחבר מפלגתו אלמוג כהן התייצב שם תחילה בבוקר, והודיע שיחרים את ההצבעות. בן גביר לא יכול היה להיות מאותגר מימין משום שבאופן מסורתי נמצא שם רק קיר והוא נדרש להתיישר. בפועל, האיומים על הממשלה הם לא מאחד איתמר בן גביר, הם משישה חברי עוצמה יהודית.

אלא שהתנהלות נתניהו אל מול הירי המסיבי מעזה לא מרגיזה רק את תומכי עוצמה, היא מובילה לייאוש בקרב תומכי הליכוד והממשלה בשדרות, וכאשר בן גביר מאיים, זה הופך את נתניהו חלש יותר אל מול הביקורת מבית. 64 המנדטים של הימין ובייחוד הליכוד, עוצמה והציונות הדתית תלויים בקיום הממשלה הזו, ולכן בחיזוי רציונלי ניתן היה לפטור את סבב האיומים הזה בדרך שבה פוטרות ממשלות נתניהו את איומי (וביצועי) חמאס בשנים האחרונות - בלא כלום.

במערכת הפוליטית ,לעומת זאת, מספיקים אחד או שניים שיפילו ממשלה אפילו שחבריה יודעים שלא ייראו שוב את השלטון בסיבוב הבא. אתמול בבוקר, בזמן שבן גביר שהה בשדרות הוא אפילו קיבל חיבוק מאחד מהם - חבר הכנסת לשעבר ניר אורבך.