עושים לכם סדר: האתגרים של הקואליציה בכנס הקרוב

כנס הקיץ של  הכנסת ייפתח היום באופן רשמי לאחר כמעט חודש של פגרה. בקואליציה מקווים שהוא יעבור בשקט לעומת  כנס החורף הסוער. אולם בכנס, אשר צפוי להסתיים ב־30 ביולי, נכונים להם אתגרים רבים - בראשם העברת תקציב, מענה לחרדים בנושא הגיוס, ההידברות על הרפורמה המשפטית, יוקר המחיה והמצב הביטחוני.

נוסף על כך, אולי כדי למתן את הביקורת, בקואליציה ינסו להתרכז בחוקים כלכליים־חברתיים ולהעביר שאריות חקיקה מהכנס הקודם, כמו מימון מלא לתואר ללוחמים וחוקים נגד פרוטקשן.

הרפורמה המשפטית

לאחר שעצר את חקיקת הרפורמה לצורך הידברות עם האופוזיציה במהלך הפגרה, נשאלת השאלה - מה נתניהו רוצה? בכירים בקואליציה טוענים כי הוא בעצמו עדיין לא החליט, וכמנהיג שמתאפיין בדחיינות, הוא יימנע מהחלטה עד הרגע האחרון.

השיחות בבית הנשיא מתקיימות כבר חמישה שבועות, נתניהו מסרב לקבוע להן דדליין, אם כי ישנה הבנה שהן יימשכו ככל הנראה עד העברת התקציב בסוף מאי. הצוותים דנו כבר בחוק יסוד: החקיקה, בוועדה לבחירת שופטים, בעיגון זכויות יסוד ובמעמד היועמ"שים. בחלק מהנושאים ניתן להגיע להסכמה, אך סלע המחלוקת עדיין מצוי בוועדה לבחירת שופטים.

כל עוד הקואליציה אינה מוותרת על דרישתה לשליטה בחלק ממינוי השופטים - לא יהיו הסכמות והכל עלול להתפוצץ. אלא אם הערכת גורמים בקוליציה תתממש ויעבירו אותה ללא הנושא הזה - ותחתיו יעבירו את חוק יסוד: החקיקה.

התנאי בחדר הוא שהסכמה רחבה צריכה להיות כמקשה אחת בכל הנושאים. השאלה היא, האם הפגנת תומכי הרפורמה בירושלים גרמה לנתניהו להבין שהוא חייב לחוקק את הרפורמה - או חלקים ממנה - גם ללא הסכמות? על פניו, הציבור הימני ידרוש לכל הפחות להעביר חלק ממנה עד סוף כנס הקיץ.

הוועדה לבחירת שופטים

לפי תקנון הכנסת (שכבר שונה בעבר), הקואליציה תידרש למנות חברים לוועדה לבחירת שופטים עד 15 ביוני - שבעה חודשים מאז השבעת הכנסת. אם עד אז הקואליציה לא תשנה את הרכב הוועדה כרצונה, ההערכה היא שהדדליין למינוי חברי הוועדה יידחה שוב.

הבעיה היא שבאוקטובר יידרש שר המשפטים, יריב לוין, למנות שני שופטים לעליון ולבחור נשיא חדש לאור פרישתן הצפויה של הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון. גם הוא טרם החליט מה יעשה אם לא יצליח עד אז לשנות את הרכב הוועדה כרצונו.

העברת התקציב

כמו בכל ממשלה, העברת התקציב היא משוכה משמעותית - אך כאשר עוברים אותה, יורדת תחושת יציבות על הקואליציה. הפעם מדובר בתקציב דו־שנתי שחייב לעבור עד 29 במאי בקריאה שנייה ושלישית - אחרת הכנסת תתפזר אוטומטית.

מדובר באיום של ממש, שיכול לשחק לידי שרים וחברי כנסת המעוניינים לגרוף כספים נוספים לצורכיהם השונים. אחד המאבקים הצפויים: גורמים במפלגות החרדיות לא מרוצים מתקציבי הישיבות ותלמודי התורה, וטוענים כי בהסכמים הקואליציוניים הובטח להם יותר ממה שכרגע צפוי לעבור בתקציב. אבל האיום המשמעותי יותר מגולם בסעיף הבא.

"חוק הגיוס"

"חוק הגיוס", או יותר נכון חוק הפטור, אשר צפוי לאפשר לגברים חרדים לצאת לעבודה בגיל מוקדם יותר ולהימנע משירות צבאי - הוא המוקש המרכזי של הקואליציה בכנס הקיץ. נכון לעכשיו, הורדת גיל הפטור המתגבשת לחרדים היא לגיל 22.

נתניהו והליכוד לא רוצים להעביר אותו כעת כדי שלא ללבות את המחאה נגד הרפורמה המשפטית מחדש. עדיף להם להעביר את התקציב בשקט ולעסוק בסוגיה הזאת מאוחר יותר. בעיה נוספת היא לוחות הזמנים. כיוון שאין עדיין תזכיר חוק, הממשלה קרוב לוודאי לא תספיק להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית עד להעברת התקציב - כפי שהובטח לחרדים.

החרדים, מנגד, לא מוכנים לוותר על מימוש ההבטחה שניתנה להם. הם כועסים משום שבעוד הם גיבו את חקיקת הרפורמה, סמוטריץ' ובן גביר גרפו הישגים בכנס החורף, ולהם אין הישג משמעותי להציג לציבור הבוחרים שלהם.

גם בקרב המפלגות החרדיות ישנם הבדלים. גורמים בליכוד טוענים כי בש"ס מסכימים לדחיית חוק הגיוס משום שחשוב להם שהוא יחוקק בהסכמת כלל הגורמים בממשלה, לרבות משרד הביטחון וצה"ל, ושהוא יוכל לעמוד בפני בג"ץ.

עמדת דגל התורה תוכרע ככל הנראה על ידי ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק ונשיא מועצת גדולי התורה הרב גרשון אדלשטיין.

באגודת ישראל מובילים קו תקיף שלא להתפשר על דחיית חוק הגיוס ומאשימים את הליכוד בניסיון לבודד אותם. האדמו"רים של יהדות התורה יתכנסו בימים הקרובים כדי להכריע בנושא. על השולחן ניצבת האפשרות לפרוש מהממשלה או שלא להצביע על התקציב.

בתוך כך, ישנם פערים בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשר הביטחון יואב גלנט בגיבוש החוק. באוצר מתנגדים לדרישות התקציביות של גלנט למשרתים, שמצידו לא מוותר, ואומר כי המשרתים צריכים להרגיש סוג א' אם מורידים את גיל הפטור לחרדים. נתניהו יידרש לפשר בסוגיה.

ביטחון המדינה

כידוע, ההערכה במערכת הביטחון היא שהסבירות למלחמה בשנים הקרובות עלתה משמעותית. תוסיפו את המתיחות בהר הבית, התגברות הפיגועים וירי הטילים מעזה, מלבנון ומסוריה - ותקבלו אתגר משמעותי. 

הממשלה וצה"ל, שמפנים אצבע מאשימה כלפי איראן בליבוי המתיחות, ימשיכו גם בתקופה הקרובה לנסות ולמנוע ממנה לייצר עם ישראל גבול גיאוגרפי בסוריה ולחמש את ארגוני הטרור שסביבנו - וכמובן גם להגיע ליכולת גרעינית.

החודשים האחרונים הוכיחו גם את שחיקת ההרתעה הישראלית מול חיזבאללה, שמעז יותר, ואת המגמות המטרידות ברשות הפלשתינית הנחלשת לקראת סוף עידן אבו מאזן. במערכת הביטחון ממשיכים בניטור כל הבעיות הללו במטרה להביא לכמה שיותר שקט לישראלים.

יוקר המחיה

על רקע הזינוק ביוקר המחיה והביקורת הציבורית נגד אי קיום הבטחות הליכוד בתחום הכלכלי, מנסה סמוטריץ' למתן את עליית מחירי מוצרי החלב המפוקחים - עלייה שעלולה להביא לגל העלאות מחירים נוסף.

אתגר נוסף שעימו ייאלץ להתמודד שר האוצר הוא יעד גירעון שמרני במיוחד שנקבע בתקציב לשנתיים הקרובות. התחזית של יעד הגירעון ניתנה ככל הנראה בהתבסס על הכנסות המדינה ממסים בשנה שעברה, שהיו גבוהות באופן חריג בשל צמיחת ענף ההייטק. אך כיוון שהכנסות המדינה ממסים הצטמקו ברבעון הראשון של השנה בשיעור של כ־10%, האוצר ייאלץ ככל הנראה להגדיל את יעד הגירעון התקציבי.

ביטחון אישי

במשרד לביטחון לאומי ינסו בכנס הקיץ לקדם את התוכנית למלחמה באלימות בתוך המשפחה, וישימו על השולחן חוק איזוק אלקטרוני מתוקן, שיאפשר לפקח על בני זוג אלימים.

נוסף על כך, ועדה בראשות מנכ"ל המשרד אמורה להגיש את המלצותיה בעניין הקמת המשמר הלאומי. בן גביר מעוניין להקים את המשמר במהירות האפשרית תחת המשטרה - וזאת לאור התגברות הפשיעה החמורה ומקרי הרצח במגזר הערבי. מדובר ב"מצב חירום" שבמשרד ובמשטרה סבורים שיש לטפל בו במלוא העוצמה.

במשטרה ממתינים לתקציב שהבטיח בן גביר בסך 9 מיליארד שקלים להקמת המשמר הלאומי והעלאת שכר השוטרים, שרבים מהם עוזבים.

הבחירות לרבנות הראשית

בחודש אוגוסט ייערכו בחירות לרבנות הראשית, אירוע שמתרחש פעם בעשור וטומן בחובו לא מעט פוליטיקה. בש"ס מתכוונים לשמור על בלעדיות בבחירת הרב הראשי הספרדי. הבעיה טמונה בכל הקשור לבחירת הרב הראשי האשכנזי.

סמוטריץ' רוצה למנות רב ראשי ציוני דתי, ולשם כך מבקש להקים ועדה בראשות הרב יעקב אריאל. ברקע מופעלים עליו לחצים לשנות את החוק שמגביל את ההתמודדות עד גיל 70 כדי לאפשר לרב יעקב שפירא, שחצה את גיל 70, להתמנות. אם ההגבלה לא תשונה, יהיה המועמד המוביל רב העיר פתח תקווה, מיכה הלוי.

בציונות הדתית וגם בכירים בליכוד לא מעוניינים לשנות את החוק, וסבורים כי אין היתכנות להעביר חוק פרסונלי בנושא דת ומדינה כדי למנות רב ראשי. גם כמה מחברי הכנסת החרדים לא אוהבים את הרעיון.

השתתפו בהכנת הכתבה: לילך שובל, איציק סבן וסוניה גורודיסקי