"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דאגה במשק: היום - פרסום דירוג האשראי של ישראל

נתניהו והרצוג ניסו בימים האחרונים לעצור את המפולת, אבל אם לא יצליחו - סוכנות מודי'ס עלולה להוריד היום את אופק הדירוג בעקבות הרפורמה המשפטית • רק לפני שנה קיבלה ישראל תחזית עלייה, שהיתה אמורה לדרג אותה בין המדינות המובילות בעולם

,עודכן
0השמעה
רה"מ נתניהו והנגיד ירון, צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

רה"מ בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג שוחחו בימים האחרונים עם סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס, כדי שזו לא תוריד את דירוג האשראי של ישראל.

נתניהו ניסה להסביר למודי'ס מדוע השקעה כלכלית בישראל היא "הכי בטוחה שיש" - כפי שאמר בעבר. הרצוג שוחח עם הסוכנות על תהליכי ההידברות שמתקיימים בחודשים האחרונים בבית הנשיא כדי להגיע לחקיקה משפטית בהסכמה רחבה. הציפייה היא כי היום (שישי) תפרסם הסוכנות את אופק דירוג האשראי של ישראל. לדברי מומחים, הורדת הדירוג עצמו של ישראל לא נמצאת על הפרק.

קרב על דירוג האשראי,צילום: רויטרס

זה קורה כחודש וחצי אחרי האזהרה החריגה שפרסמה הסוכנות, שלפיה עלולות להיות השלכות על מעמדה הכלכלי של ישראל אם הרפורמה המשפטית תעבור. הכרעה, לכאן או לכאן, תסמן את הכיוון למדינות ולמשקיעים באשר למדיניותם הכלכלית כלפי ישראל.

במהלך היממה האחרונה התקיימו ישיבות והערכות מצב במגזר העסקי, שבהן נעשה ניסיון להיערך לאופי הדירוג הצפוי, והתחזיות אינן אופטימיות כלל. למעשה, רק לפני שנה קיבלה ישראל תחזית עלייה (אופק דירוג), שהיתה אמורה להוביל אותה להיות מדורגת בין המדינות המובילות בעולם. אלא שכעת אי־הוודאות במישור הפוליטי ובאשר להמשך החקיקה המשפטית מובילה לשתי הערכות: האחת היא מעבר מתחזית של צמיחה לתחזית ניטרלית משולבת באזהרה להערכה פסימית יותר, והשנייה היא מעבר לתחזית שלילית.

היו אזהרות מוקדמות

ב־7 במארס פרסמה מודי'ס עדכון חריג למשקיעים, שבו סקרה את ההצעות לשינויים במערכת המשפט במסגרת מה שמכונה "הרפורמה המשפטית", והזהירה כי אם הן יתקבלו במלואן הן "יחלישו משמעותית את כוחה של מערכת המשפט בישראל", ולכן הן "בעלות השלכות שליליות על דירוג האשראי של ישראל". בראש שלל התחומים שסוקרו במסגרת האזהרה המיוחדת נמצא ההייטק, אשר בין היתר הכלכלה הישראלית מבוססת עליו.

"הרפורמה תחליש משמעותית את כוחה של מערכת המשפט בישראל". נתניהו ולוין,צילום: אוליבייה פיטוסי/הארץ

בתחילת החודש הזהירו האנליסטים של חברת הדירוג כי הסוכנות תשקול לשנות את אופק הדירוג שהוגדר "חיובי" אם הרפורמה המשפטית תעבור במלואה. מאחר שהתחזיות מבוססות על התנהלות פוליטית־חברתית, נדמה שמאז ראש הממשלה נתניהו ניסה לעצור את השיטפון ולהציל את הכיוון השלילי שאליו נטתה הכלכלה הישראלית, כשבלם את חקיקת הרפורמה בשבוע האחרון של כנס החורף.

בממשלה עוקבים בדריכות אחר הודעת סוכנות הדירוג, בין היתר משום שמדדים אחרים שקשורים בה כבר נותנים את אותותיהם - לדוגמה היחלשות השקל על רקע התחזקות הדולר, וכן העובדה שתקציב המדינה כבר הוכן ויוצג בכנסת ביום ראשון הקרוב. במשרד האוצר הציגו את התחזיות שלהם לסוכנות הדירוג בחודשים האחרונים, ובין היתר את מצב הכלכלה, את המסגרת הפיסקאלית ואת הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים. את נושא הרפורמה המשפטית למדו במודי'ס ממומחים משפטיים, ומאנשי צבא וממשל שמנתחים עבורם את המצב הגיאו־פוליטי בישראל.

במשרד האוצר הזהירו מהרפורמה המשפטית,צילום: אורן בן חקון

אזהרות מוקדמות בנוגע לפגיעה אפשרית במשק, בתחזית הצמיחה ואף בנוגע להעלאת מסים ניתנו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבכירים במשרד האוצר. כבר בסוף חודש פברואר כתבה הכלכלנית הראשית במשרד, שירה גרינברג, מה יהיו השלכות הורדת דירוג האשראי אם אכן זה מה שיחליטו בסוכנות הדירוג. לדבריה, כל סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות הגדולות מתייחסות לסוגיות הקשורות לאיכות המוסדות והממשל בבואן לקבוע את דירוג האשראי של מדינות.

"בתרחיש של הרעה בפרופיל צפויה התייקרות של עלות גיוס החוב הממשלתי, ומכאן גם הכבדת נטל החוב", כתבה. "דבר זה יחייב, תחת הנחה של שמירה על אחריות פיסקאלית, צמצום של הוצאות בתקציב המדינה או העלאות מסים. הורדת פרופיל האשראי של המדינה תשפיע לרעה גם על עלויות החוב של החברות העסקיות הפועלות בה וגם על ההשקעות הזרות הישירות בכללותן, מה שצפוי לפגוע בצמיחה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר