"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

הדחת גלנט היתה מוצדקת - אבל האתגרים מצדיקים את החזרתו לתפקיד

סוגיית שר הביטחון מתחברת לשני המהלכים הפוליטיים החשובים של העת הזו יחד עם המו"מ בבית הנשיא • המתווה שהשמאל רוצה הוא של ממשלה חלשה, בית משפט ששולט בכנסת ובשרים, ו"שומרי סף" חסינים שינציחו את הדומיננטיות שלהם

,עודכן
0השמעה
מחאת המילואימניקים. מבצע של לוחמה פסיכולוגית, צילום: אי.פי.אי

אירועי הסרבנות, שייתכן כי היו מבצע של לוחמה פסיכולוגית, גרמו לשני נפגעים מרכזיים: צה"ל וכבוד מדי צה"ל. כמו כן, רבים מהמילואימניקים שאיימו בסרבנות, בפועל לא סירבו להתייצב לפעילות. לכך מצטרפת ההכרזה של בני גנץ נגד כל מי שיעז להיכנס במקומו של גלנט לתפקיד שר הביטחון. זה לא פחות מאיום של הקליקה הביטחונית כלפי הממשלה הנבחרת.

המציאות הזו מתחברת לשני המהלכים הפוליטיים החשובים של העת הזו - גלנט כן או לא בביטחון; והמשא ומתן בבית הנשיא על הרפורמה המשפטית.

גלנט. עדיין שר הביטחון,צילום: אורן בן חקון

לא הייתה שום סיבה שיואב גלנט והרמטכ"ל לא יידעו את המציאות בנושא גיוס המילואים. לא קשה לברר דברים שכאלה במערכת הצבאית, ובמהירות. ייתכן שהחל להיווצר משבר בתוך צה"ל, אבל אם כך - זהו כישלון של גלנט והרמטכ"ל. ההתייצבות של שר הביטחון במוצאי שבת הקודמת לא היתה דיווח על מצב ביטחוני מסוים והתרעה מהבאות; היא היתה איום על הממשלה בעת שרה"מ בשליחות מדינית בלונדון.

אפשר להניח שתוכן הפגישות של רה"מ נתניהו בכל החודשיים האחרונים, עם מקרון, מלוני, שולץ וסונאק, נגע גם בסוגיית הגרעין האיראני הדחופה, והצורך להחזיר את הסנקציות הבינלאומיות על טהרן. וזה בדיוק מה שנשיא ארה"ב לא רצה לשמוע בבית הלבן מנתניהו, אז הוא נתלה בזנב הרפורמה.

נתניהו ומלוני. נגעו גם בסוגיית הגרעין,צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

אם כך פני הדברים, עם כל הצער ההצהרה של גלנט היא בעיה קשה של תוכן ושל עיתוי, ועלולה לחבל בשליחותו של רה"מ. מותר להזכיר כאן שלפני כחודש (6 במארס) יצאו שני שליחים של נתניהו, רון דרמר וצחי הנגבי, לשליחות דומה, חשובה ביותר, בוודאי בנושא האיראני בוושינגטון. הם נפגשו שם עם היועץ לביטחון לאומי סאליבן. את הפגישה קידמה באותו יום הודעה של שני מפקדי חיל האוויר לשעבר אמיר אשל ועמיקם נורקין, המתריעים מפני פגיעה חמורה בביטחון כתוצאה מהמצב. ב"עיתוי" של הפגישה, גם אז נגרמה חבלה.

לכן המסקנה של נתניהו להדיח את גלנט היתה נכונה. אבל גלנט יכול להישאר בתפקיד לאחר שהחוזה איתו יחודש. דרושות הסכמות והבנות בינו לבין נתניהו בנושאים שעל הפרק: הראשון - כיצד הצמרת הביטחונית מתכוונת להתמודד עם גל נוסף של סרבנות? השני - הבנה לגבי האסטרטגיה הדרושה כדי לחדש את ההרתעה מול כל החזיתות, כולל בתוככי איראן, כדי למנוע מהאויבים לנצל את הסדקים הביטחוניים שנגרמו כתוצאה מהמצב במדינה בחודשים האחרונים.

נתניהו, הרצוג, לפיד וגנץ,צילום: אורן בן חקון, לע"מ

קשה לראות איך נציגיהם של גנץ ולפיד בבית הנשיא יכולים להסכים למתווה שיתקן באמת את מערכת המשפט ויעניק לעם תחושה של הזדהות עם ההנהגה שבה בחר. המתווה שהשמאל רוצה הוא של ממשלה חלשה, בית משפט ששולט בכנסת ובשרים, ו"שומרי סף" חסינים שינציחו את הדומיננטיות שלהם. או במילים אחרות: חיל האוויר, צה"ל והיועצת המשפטית אומרים לממשלה מה לעשות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אמנון לורד

בעל טור במגזין

כדאילהכיר