הדחת גלנט היתה מוצדקת - אבל האתגרים מצדיקים את החזרתו לתפקיד

אירועי הסרבנות, שייתכן כי היו מבצע של לוחמה פסיכולוגית, גרמו לשני נפגעים מרכזיים: צה"ל וכבוד מדי צה"ל. כמו כן, רבים מהמילואימניקים שאיימו בסרבנות, בפועל לא סירבו להתייצב לפעילות. לכך מצטרפת ההכרזה של בני גנץ נגד כל מי שיעז להיכנס במקומו של גלנט לתפקיד שר הביטחון. זה לא פחות מאיום של הקליקה הביטחונית כלפי הממשלה הנבחרת.

המציאות הזו מתחברת לשני המהלכים הפוליטיים החשובים של העת הזו - גלנט כן או לא בביטחון; והמשא ומתן בבית הנשיא על הרפורמה המשפטית.

לא הייתה שום סיבה שיואב גלנט והרמטכ"ל לא יידעו את המציאות בנושא גיוס המילואים. לא קשה לברר דברים שכאלה במערכת הצבאית, ובמהירות. ייתכן שהחל להיווצר משבר בתוך צה"ל, אבל אם כך - זהו כישלון של גלנט והרמטכ"ל. ההתייצבות של שר הביטחון במוצאי שבת הקודמת לא היתה דיווח על מצב ביטחוני מסוים והתרעה מהבאות; היא היתה איום על הממשלה בעת שרה"מ בשליחות מדינית בלונדון.

אפשר להניח שתוכן הפגישות של רה"מ נתניהו בכל החודשיים האחרונים, עם מקרון, מלוני, שולץ וסונאק, נגע גם בסוגיית הגרעין האיראני הדחופה, והצורך להחזיר את הסנקציות הבינלאומיות על טהרן. וזה בדיוק מה שנשיא ארה"ב לא רצה לשמוע בבית הלבן מנתניהו, אז הוא נתלה בזנב הרפורמה.

אם כך פני הדברים, עם כל הצער ההצהרה של גלנט היא בעיה קשה של תוכן ושל עיתוי, ועלולה לחבל בשליחותו של רה"מ. מותר להזכיר כאן שלפני כחודש (6 במארס) יצאו שני שליחים של נתניהו, רון דרמר וצחי הנגבי, לשליחות דומה, חשובה ביותר, בוודאי בנושא האיראני בוושינגטון. הם נפגשו שם עם היועץ לביטחון לאומי סאליבן. את הפגישה קידמה באותו יום הודעה של שני מפקדי חיל האוויר לשעבר אמיר אשל ועמיקם נורקין, המתריעים מפני פגיעה חמורה בביטחון כתוצאה מהמצב. ב"עיתוי" של הפגישה, גם אז נגרמה חבלה.

לכן המסקנה של נתניהו להדיח את גלנט היתה נכונה. אבל גלנט יכול להישאר בתפקיד לאחר שהחוזה איתו יחודש. דרושות הסכמות והבנות בינו לבין נתניהו בנושאים שעל הפרק: הראשון - כיצד הצמרת הביטחונית מתכוונת להתמודד עם גל נוסף של סרבנות? השני - הבנה לגבי האסטרטגיה הדרושה כדי לחדש את ההרתעה מול כל החזיתות, כולל בתוככי איראן, כדי למנוע מהאויבים לנצל את הסדקים הביטחוניים שנגרמו כתוצאה מהמצב במדינה בחודשים האחרונים.

קשה לראות איך נציגיהם של גנץ ולפיד בבית הנשיא יכולים להסכים למתווה שיתקן באמת את מערכת המשפט ויעניק לעם תחושה של הזדהות עם ההנהגה שבה בחר. המתווה שהשמאל רוצה הוא של ממשלה חלשה, בית משפט ששולט בכנסת ובשרים, ו"שומרי סף" חסינים שינציחו את הדומיננטיות שלהם. או במילים אחרות: חיל האוויר, צה"ל והיועצת המשפטית אומרים לממשלה מה לעשות.