ממתינים להתמנות: מהמשנה למנכ"ל משרד רה"מ ועד לסטטיסטיקן הראשי

יש שורה של תפקידים משמעותיים במשרד ראש הממשלה שבנימין נתניהו, או מנכ"ל משרדו יוסי שלי, לא ממהרים לאייש, החל ממשנה למנכ"ל דרך מנהל מטוס (כנף ציון) וכלה בראש מערך ההסברה.

מדובר בעשרה תפקידי מפתח לצד תקנים נוספים במשרד שהמכרזים אליהם בוטלו במפתיע עם כינונה של ממשלת נתניהו השישית, ויצרו חורים במערך הלוגיסטי הראשי של הממשלה והמדינה בכלל ובמשרד ראש הממשלה בפרט.

תחילה לסאגת הסטטיסטיקן הראשי כפי שנחשפה ב"כאן 11" (ולאחר מכן הוכחשה על ידי אנשיו של נתניהו) - כבר בממשלתו של נפתלי בנט החל הליך איתור לתפקיד הבכיר אולם לאחר שהתקבלה רק פנייה אחת – גנז מנכ"ל משרד רה"מ דאז את ההליך וביקש לעדכן את תנאי הקבלה למכרז כך שיהלמו את "עידן החדשנות".

הסטטיסטיקן הלאומי חולש על תקציב של 281 מיליון שקלים ופוקד על 300 עובדים ואף נדרש לפי התנאים הקודמים להחזיק בתואר פרופ' אמריטוס, ואילו נתניהו ביקש למנות לתפקיד את שלי כמ"מ אף שאינו עונה על הדרישות. בעקבות הפרסום, המהלך ירד מהפרק והמשרה הבכירה עדיין פנויה.

הסברה בלי ראש

בתפקיד ראש מערך ההסברה כיהנו בשנה וחצי האחרונות שניים מטעמם של בנט ולפיד אולם מאחר שמדובר במשרת אמון, המשרה התפנתה עם כינון ממשלת הימין. את תפקיד מנהל מטה ההסברה עזב בינואר גדי עזרא שהיה אמון על תיאום ותכלול נושאי ההסברה הלאומיים בתיאום עם מנכ"ל משרד רה"מ, ומאז גם הכיסא שלו נותר ריק. גורמים המעורים בעניין טוענים כי נעשים מאמצים למנות בימים אלו מחליף לעזרא.

שני תפקידי דוברות קריטיים להסברת ישראל לעולם גם הם פנויים: דובר לתקשורת הזרה ודובר לתקשורת בערבית. בעוד בימים אלו עוסקת הממשלה בהקמת משרד הסברה עבור השרה גלית דיסטל אטבריאן שתפקידיו עוד לא ברורים, נדמה כי הממשלה מפקירה ככלל את חזית ההסברה של מדינת ישראל במקומות שבהם פשוט נדרש למנות אנשי מקצוע.

בתוך המשרד פנימה נותרו עוד לא מעט תפקידי מפתח פנויים: המשנה למנכ"ל ראש הממשלה, מנהל לתפקידים מיוחדים ואף תפקיד חדש עבור מנהל מטוס כנף ציון שנתניהו אמור להשתמש בו לראשונה. את תפקיד מנהל תפקידים מיוחדים במשרד רה"מ עזב עם הקמת הממשלה בן מיוסט שמונה בתקופת בנט והיה אחראי על כל המנהל שבתוך המשרד, אבטחה ולוגיסטיקה. הוא עזב את תפקידו מאחר שבממשלה החדשה ביקשו למנות איש אמון. כזה כנראה טרם נמצא.

חישוב מסלול מחדש נעשה גם באשר להקמת רשות ההסדרה לצמצום הביורוקרטיה הבין־משרדית. בממשלה לא מעוניינים להמשיך במיזם ולכן פועלים בעצלתיים לאיוש עשרות משרות.

שני תפקידים בינלאומיים מבוקשים ביותר התפנו באחרונה בשל חילופי הממשלות: הקונסול בניו יורק - התפקיד שממנו התפטר או פוטר אסף זמיר בשבוע שעבר, תלוי את מי שואלים. וכן תפקיד השגריר בצרפת שפינתה יעל גרמן, מי שהיתה מינוי פוליטי של רה"מ לשעבר יאיר לפיד.

ממשרד רה"מ טרם נתקבלה תגובה.

המינויים הכלכליים שבדרך: מהנגיד ועד רשות המסים

בתקופה קריטית זו לכלכלת ישראל לא מעט בעלי תפקידים בכירים בצמרת הכלכלית יתחלפו בחודשים הקרובים.

ביוני יסיימו את תפקידם מנהל רשות המסים ערן יעקב, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג והמפקח על הבנקים יאיר אבידן.

הכהונה של יעקב, מנהל רשות המסים, הסתיימה כבר באמצע מארס והוארכה בשלושה חודשים. מאחר שמינוי מנהל רשות המסים נעשה באמצעות ועדת איתור שטרם מונתה, סביר שתתקבל הארכה נוספת. גם לתפקיד של הממונה על השכר, קובי בר נתן, שפרש כבר בסוף ינואר, טרם נמצא מחליף קבוע והתפקיד אויש ע"י מ"מ אפי מלכין.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שהתריע על ההשלכות החמורות של הרפורמה המשפטית, צפוי לסיים את תפקידו בסוף השנה ולפי התבטאויותיו בעבר לא נראה כי יהיה מעוניין בהארכת הכהונה. נראה כי גם האווירה הפוליטית הנוכחית תשפיע על החלטתו.

הנגיד ירון היה אחד מבעלי התפקידים הבכירים במשק שהתריע מפני ההשלכות הכלכליות החמורות של הרפורמה המשפטית. ירון כמו יתר הנגידים בעולם נאלץ להעלות את הריבית במשק - וגם על כך ספג ביקורת חריפה מאנשי הקואליציה הבכירים.

פניה של הרבנות לעשור הבא: הקרב על הרבנים הראשיים

רבנים מוכרים, אשכנזים וספרדים, מתחילים לחמם מנועים לקראת הבחירות לרבנים הראשיים, שצפויות להתקיים, אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, ביולי הקרוב. הבחירות נערכות אחת לעשר שנים, ההתמודדות מוגבלת עד גיל 70 בלבד, כך שלרבים מהמועמדים יש סיכוי אחד בלבד להיבחר.

את הרבנים הראשיים מכתיר גוף בוחר, שכולל רבנים, ראשי רשויות ואישי ציבור. בעשור האחרון נפטרו רבני ערים רבים, ועל כן עושה שר הדתות מיכאל מלכיאלי מאמצים רבים על מנת למנות כמה שיותר רבני ערים בתקופה הקרובה. בין היתר נעשים ניסיונות קדחתניים למנות רבנים ליישובים קריית ארבע ובית אל, יישובים בעלי אופי חרד"לי.

על פי ההסכמים הקואליציוניים, אחד מהרבנים, על פי כל ההערכות האשכנזי, יהיה מועמד של מפלגת הציונות הדתית – כלומר דתי־לאומי, ורב אחד, הספרדי, ימונה מטעם מפלגת ש"ס. אלא שבתקופה האחרונה נשמעים קולות מהצד החרדי־אשכנזי בדרישה למנות רב מטעמם, דבר שעלול לגרום למשבר של ממש.

בציבור הדתי מנסים רבנים מוכרים לבטל את מגבלת הגיל, כך שיוכלו למנות את הרב יעקב שפירא, ראש מרכז הרב בן ה־72 לתפקיד.

השתתפו בהכנת הידיעה: סוניה גורודיסקי וחנן גרינווד