"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסתמן: ועדת חקירה לפרשת פגסוס - כבר לאחר פגרת הפסח

ח"כ משה סעדה דרש את הקמת הוועדה כבר לפני כמה שבועות • שר המשפטים יריב לוין ורה"מ בנימין נתניהו עיכבו את התשובה עד לדיון בנושא • בין 2018 ל־2022 המשטרה עשתה שימוש ברוגלה בלא פחות מ־1,000 טלפונים של חשודים ונחקרים • היועמ"ש של המשטרה, עו"ד אלעזר כהנא, טען כי אף שהמכשירים הודבקו בתוכנת הריגול, לא נעשה שימוש בחומרים עצמם

,עודכן
0השמעה
משרדי NSO, מפתחת פגסוס, צילום: אי.אף.פי

אחרי פגרת פסח תוקם ועדת חקירה לפרשת פגסוס - כך הודיעה הנהלת הקואליציה לחבר הכנסת משה סעדה (הליכוד), שדרש הקמת ועדת חקירה בנושא. הפרשה הסעירה את המערכת המשפטית והפוליטית, אחרי שהתגלו עשרות מקרים שבהם המשטרה השתילה את תוכנת הריגול המתוחכמת ושאבה מידע מטלפונים של חשודים ונחקרים, כולל כאלה הקשורים לחקירות רה"מ נתניהו.

בדיון בוועדת החוקה שהתקיים בשבוע שעבר התברר כי בניגוד למספרים שעליהם דיווחה המשטרה בעבר, ובניגוד לממצאי ועדת מררי שמינה היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט לחקור את הפרשה - בזמן שבו נעשה שימוש ברוגלה, בין 2018 ל־2022, המשטרה עשתה בה שימוש בלא פחות מ־1,000 טלפונים של חשודים ונחקרים. מהדיון בוועדה עלה כי גם במכשיריהם של עדים, שאינם חשודים בעבירות פליליות, נשתלה התוכנה.

ח"כ משה סעדה,צילום: אורן בן חקון

סעדה דרש את הקמת ועדת החקירה כבר לפני כמה שבועות. שר המשפטים יריב לוין ורה"מ נתניהו עיכבו את התשובה עד לדיון בנושא. במכתבו מצביע סעדה על הקושי למנות ועדת חקירה ממלכתית בעניין, בשל מעורבותם של השופטים שאישרו את השימוש ברוגלה.

סעדה דוחה מכל וכל את ממצאי ועדת מררי, ואומר כי גם ליועץ המשפטי לממשלה ולצוותו (עו"ד עמית מררי היתה המשנה ליועמ"ש בעת שעמדה בראשות ועדת הבדיקה מטעמו; מ"ט) יש אחריות, כגוף המפקח על המשטרה.

האזנה ממועד האישור

מי שחשף בוועדה כי בוצעו 1,000 הדבקות בתוכנה בזמן השימוש בה הוא היועמ"ש של המשטרה, עו"ד אלעזר כהנא. במהלך הדיון טען כהנא כי אף שהמכשירים הודבקו בתוכנת הריגול, לא נעשה שימוש בחומרים.

לדברי סעדה, מדובר במידע שלא ניתן לדעת בוודאות, מאחר שהחומרים הסתובבו ביחידות המשטרתיות השונות ואין לדעת מי ראה איזה חומר ומתי, ודי בעובדה שהחומר הזה היה מצוי בידי השוטרים כדי לפתוח בבדיקת המחדל.

המשנה ליועמ"ש עמית מררי. מונתה לעמוד בראש צוות הבדיקה,צילום: יוסי זמיר / לע"מ

תוכנת פגסוס מעבירה את כל תוכן המכשיר שבידי החשוד או העד לידי המשטרה, כולל מידע רטרואקטיבי, שיחות, תכתובות, תמונות, סרטונים והיסטוריית גלישה. לפי חוק האזנות סתר, מותר לשופט לאשר האזנה נגד חשוד רק ממועד האישור, ולא רטרואקטיבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר