בימין ובשמאל אף אחד לא מרוצה ממתווה רוטמן - וכולנו הולכים לשלם בגדול

הלקח הכפול של הימים האחרונים בין מתווה הפשרה של הנשיא ולמתווה הפשרה של לוין ורוטמן הוא שלהחלטה המתקבלת במעמד צד אחד אין כל ערך ציבורי.

למעשה, החשש הגדול ביותר של שר המשפטים ויו"ר ועדת חוקה התממש במלוא אסונו - הם הניחו הצעת חקיקה מרוככת להפליא על השולחן הלילה, אך בצד השני (אופוזיציה, מחאה) לא עצרו לרגע כדי לזהות את המחווה. יתרה מכך, לוין ורוטמן ישלמו מחיר פוליטי בימין על "התקפלות", בעוד שבשמאל לא מתכוונים נכון לשעה זו להשהות ולו לרגע את המחאה.

הפשרה שהניחו אתמול ראשי הקואליציה על השולחן היא תוצאה של דיונים ארוכים מהשבוע שעבר. לוין ורוטמן היו בקשר מול בית הנשיא וקיוו שהוא יסמוך את ידיו על ההצעה, זאת כדי להימנע מהשתלשלות האירועים שיצאה לדרכה מאז אמש - אך זה לא קרה - והנשיא התפוגג לו באמצע התהליך ובחר צד.

התוצאה הייתה הרסנית: המתווך היחיד שהוכרז כלגיטימי על ידי שני הצדדים, איבד מהאמינות שלו בן לילה בצד הימני של המפה הפוליטית. בהיעדר מתווך הניחו לוין ורוטמן הצעת חקיקה שבה ויתורים גדולים. חוק אחד יקודם בכנס החורף הזה, וגם הוא לא משנה את פני מערכת המשפט, הוא לכל היותר מכניס קצת צבע לעליון. היתר? לא ברור מה יעלה בגורלם.

סוף סוף הימין והשמאל מיישרים קו - אף אחד לא מרוצה

בימין יצאו למתקפה. "גם אכלנו את הדגים המסריחים וגם נגורש מהעיר?" תהה השר מיקי זוהר. גם דני דנון שהיה מתומכי הפשרה מלכתחילה מחה על הדרך ולצדו טלי גוטליב, דודי אמסלם ועוד אל מול חלק אחר בליכוד שנתן גיבוי ללוין על ההצעה שעל השולחן.

גם באופוזיציה מיהרו לדחות את ההצעה על הפרק. אלא שבעוד בליכוד היו קולות מגוונים, האופן שבו התקבל גינוי מוחלט על ידי האופוזיציה וראשי המחאה מעוררת חשד שאיש שם לא באמת שם לנגד עיניו את מערכת המשפט, ושהנושא האמיתי על השולחן הוא לגיטימיות הממשלה, כן או לא.

המהירות שבה דחתה האופוזיציה את הצעת החוק המחודשת תוביל מאליה את ההתנגשות הבאה בין הצדדים. בימין ירגישו שלא משנה מה מונח על הכף, האופוזיציה כבר בשוונג. בשמאל יאמרו שאכן – כבר אין כל אמון בקואליציה וכל מה שיקודם יתקבל בחשדנות שיא.

כשבין שני הצדדים שורר אי אמון כל כך עמוק, אין אף פשרה שיכולה לעצור את גלגל התנופה: בשמאל לא יקבלו אף מתווה כמחווה של רצון טוב, בימין יאבדו את החשק לנהל שיח. במצב הנתון, התחזית לסיום המאבקים בין חלקי החברה הישראלית – עגומה מתמיד.