דרוש: מבוגר אחראי למשרד לביטחון לאומי

היחסים המורכבים ביןמפכ״ל המשטרה קובי שבתאי לבין השר הממונהעל המשטרה מזכירים ולו במעט את הסרט "לישון עם האויב". כשהם מופיעים יחד הם נראים כמו זוג יונים, אבל המציאות אחרת. לבן גביר הפוליטיקאי יש מדיניות שאותה הוא דורש ליישם מהבטן. שבתאי השוטר נדרש לבצעה, אבל מהראש. כבר די ברור שבין שני האישים הללו לא מתנהל קרב מקצועי. לא מדובר כאן בקרב שיש בו חוקים ברורים וכבוד, והדבר שהכי מכעיס בקרב המכוער הזה שמתרחש בימים אלה הוא שהשותפים לו מנסים בכל כוחם להפוך אותו להגון.

המשטרה היא מערכת סדורה עם מתודולוגיה של עבודה והנחיות, וכולם מדברים בה באותה השפה. התחושה בצמרת הארגון היא לא רק שבן גביר עדיין מדבר ג'יבריש, אלא שבמקום להיות המבוגר האחראי שיוריד את גובה הלהבות - הוא שופך בעצמו דלק למדורה. במקום שבו בין אנשים זורם דם רע, האינטרס הלאומי זז הצידה והשדים יוצאים מהבקבוקים: זה מדליף על זה, זה לוחץ על זה וזה מאשים את זה. במקום לשפר את תדמית המשטרה ולחזקה, עסוקים כל היום במריבות אישיות שפוגעות בה ובעצמאותה.

בוויכוח בין בן גביר למפכ״ל בסוגיית השיחות עם הניצבים, בן גביר צודק. הוא יכול לשוחח עם ניצבים. זה היה גם לפניו. אך זה יכול להימשך אך ורק במציאות שבה המערכת מתוקנת וכל אחד יודע את מקומו.

בן גביר צודק בכך שלמי שניתנה סמכות צריך שתהיה גם אחריות, אבל לא זכור מקרה שבו שר התייצב פעם אחר פעם בחפ״ק משטרתי כדי לעקוב אחר מוכנות הכוחות, ובד בבד עשה שימוש במילה "אנרכיסטים". אין דרך אחרת להסביר זאת, אלא כניסיון למסגר בתודעת השוטרים שחלק מסוים באוכלוסייה הוא אויב, ושעם אויב צריך להשתמש בכוח.

בן גביר צודק בכך שמדיניותו היא לא לאפשר חסימת צירים ושהוא מצפה מהמשטרה ליישמה. אבל השאלה כיצד נתונה אך ורק בידי מפקדי המשטרה, שאמורים להפעיל שיקול דעת מקצועי לטובת כלל הציבור והשמירה על ביטחונו.

כפי שזה נראה כרגע, למשטרה ולמשרד לביטחון לאומי דרוש כעת מבוגר אחראי. מישהו, אולי ראש ממשלה, שיעצור את הגלגל הזה שנע כרגע בטירוף ושיכול להגיע למקומות שאף אחד לא צופה, כמו למשל עזיבה המונית של שוטרים וקצינים שלומדים כעת, שכמו שלא סופרים את המפכ"ל - איש לא באמת סופר גם אותם.