בשנת 64 לספירה פרצה ברומא שריפת ענק, שנמשכה שבוע ימים וכילתה חלקים נרחבים מהעיר. בעוד העיר עולה בלהבות, נירון קיסר עמד על גבעה רמה, צפה על השריפה וניגן בכינור. בשנת 2023 המדינה בוערת וראש הממשלה נוסע לרומא.
בשבוע הראשון של ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית המריא יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, לחופשה פרטית עם אשתו ועל חשבונו. הביקורת מהמחנה שלו היתה חריפה. אנחנו מפגינים ואתה מבלה בפריז? אמרו לו.
עשרה שבועות לאחר מכן המדינה שסועה, רחובות נחסמים, אנשים נעצרים, לוחמים מסרבים להגיע למילואים, וראש הממשלה בנימין נתניהו טס לרומא. נסיעה בזבזנית, יש האומרים מיותרת, יחד עם אשתו וצוות עוזרים ויועצים רב ועצום.
רגע קריטי
האטימות זועקת. במקום לנסות להנמיך את גובה הלהבות, במקום להכניס את הצדדים להידברות ולהשתלט על לוין ורוטמן, ראש הממשלה יחגוג יום נישואין הרחק מהמחאה ויתענג על מנת פסטה איטלקית. ניתוק מוחלט מהמציאות. ולעומת הנסיעה של לפיד, שכעת תומכי נתניהו נתלים בה - ויחי ההבדל הגדול - לאיש מהמחנה של נתניהו אין את האומץ לומר לו "הגזמת".
אנחנו ברגע קריטי. הטייסים - בוגדים. המוחים - אנרכיסטים. הרופאים - משתמטים. ובקואליציה טוענים שהמפגינים פשוט מסרבים לקבל את תוצאות הבחירות ומובילים לבחירות שישיות. כך גם שב ואמר ראש הממשלה לפני שעלה למטוס לרומא. הטיעון מקומם כי בשום רגע המוחים לא ערערו על הלגיטימיות של הממשלה, אלא על הרפורמה המשפטית שדוהרת ורומסת. לעומת זאת, נזכיר שמרגע שנבחרה הממשלה הקודמת, נתניהו כינה אותה "לא לגיטימית" - והאות ניתן.
חברי האופוזיציה דאז החרימו את ועדות הכנסת, הפגינו שבועות מול שרים וח"כים מממשלת בנט־לפיד, תקפו אותם בבית הכנסת, עד שחלקם נשברו. ונתניהו כהרגלו, גם כעת, מלבה את האש. הם רוצים להפיל אותי, הוא אומר, וטס.
ועם כל הביקורת על נתניהו ונסיעתו המיותרת לרומא, נשאלת השאלה האם המוחים לא התאהבו במחאתם. הדאגה לדמוקרטיה מובנת, הכעס במקומו והמחאה מוצדקת. אבל ימי השיבוש, שנוספו למחאות במוצ"ש בקפלן ובעשרות מוקדים ברחבי הארץ, עלולים להפוך לטיפות המים שגודשות את הדלי.
בעולם הפרסום יודעים שלפעמים כאשר מותחים את החבל, הקערה מתהפכת והמסר הופך שלילי ופוגע במוצר. זאת גם הסכנה במחאה העודפת הנוכחית. אמנם מאות אלפים משתתפים במחאה, אבל יש גם את החיים עצמם - הזכות לחופש תנועה, הזכות להגיע הביתה או לעבודה, הרצון להגיע לטיסה לחו"ל לחופשה שתוכננה מבעוד מועד.
המראות שראינו אתמול, בעיקר בתל אביב, מצטלמים נהדר. הם מעבירים את המסר, אך בקלות עלולים להתהפך על המוחים וליצור אנטגוניזם. המחאה בקפלן עוצמתית ולא בטוח שזקוקה לתוספות.
ולפני שיישפך דם, על ראש הממשלה להתעשת. לעצור את הטרוף, להכיל את המחאה, לקרוא אליו לחדר את שר המשפטים ולהורות לו לעצור - ולהתפשר. הוא הרי לא רוצה להיות נירון קיסר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו