"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גורם בכיר: "מבוי סתום במגעים לפשרה"

הגורם המעורה בפרטים אמר כי בכל ערוצי המגעים מתקשים להתקדם • עם זאת, הוא הוסיף שהמאמץ האינטנסיבי נמשך: "יש גורמים רבים שעוסקים בזה ומעלים הצעות ורעיונות"

,עודכן
0השמעה
מליאת הכנסת (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

על רקעהמחאה- מתרחקים מהסכמות?גורם בכיר המעודכן במאמצים להגיע לפשרה בנוגע לרפורמה המשפטית, אמר היום (חמישי) ל"ישראל היום" כי בשלב זה - כל ערוצי השיחות נקלעו ל"מבוי סתום".

"יום ההתנגדות": מפגינים חוסמים את דרך השלום // צילום: שמואל בוכריס

לדבריו, גם בשיחות המתנהלות בחסות הנשיא הרצוג, גם בנוגע למתווה פרידמן-אלבשן, וגם בשיח שמוביל פרופ׳ ידידיה שטרן, אין בשלב זה פריצת דרך.

הוא הדגיש עם זאת כי המאמצים להגיע לנוסח מוסכם נמשכים ואינטנסיביים. "יש גורמים רבים שעוסקים בזה ומעלים הצעות ורעיונות. עובדים על זה קשה", אמר הגורם הבכיר.

ממשיך לחכות לפריצת דרך. הנשיא הרצוג,צילום: אורן בן חקון

בהפגנה בתל אביב אמר היום יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: "יש הרבה יוזמות ורעיונות - אם תהיה עצירה נוכל לדבר עליהם, אך לא תהיה פשרה על המבנה ומהות הדמוקרטית האמיתית של מדינת ישראל".

מתווי הרפורמה המשפטית

כזכור, "המתווה החם" של הימים האחרונים הוא מתווה פרידמן-אלבשן. מאחורי המתווה עומדים יובל אלבשן (הנחשב למקורבו של לפיד) ודניאל פרידמן, ויחד עימם גיורא איילנד וגיורא ירון.אלו עיקרי ההצעה:

חוקי יסודכדי לחוקק חוק יסוד נדרש יהיה להעביר אותו בארבע קריאות, שהאחרונה מבניהם תיערך בכנסת העוקבת. לחילופין ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד בשלוש קריאות באותה הכנסת ברוב של 70 קולות לפחות.

חוקים רגיליםביקורת שיפוטית על חוקים רגילים תתקיים רק בבית המשפט העליון, והחלטות יתקבלו רק ברוב של 75% מהשופטים ורק בתום חמש שנים מיום חקיקתו.

פסקת התגברות:ברוב של 65 חברי כנסת ניתן יהיה לשוב ולחוקק חוק שנפסל בבית המשפט. אפשרות אחרת - הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, אך הוא ייכנס לתוקף רק חצי שנה לאחר בחירת הכנסת הבאה.

מתווי הפשרה לרפורמה המשפטית,צילום: ללא

הוועדה למינוי שופטים:הוועדה תורחב ל-12 חברים ובהם ארבעה חברי קואליציה, ארבעה חברי אופוזיציה וארבעה שופטים (ללא נציגות ללשכת עורכי הדין). המינויים לבית המשפט העליון ייערכו בשיטת תיבת נח, כלומר בכל פעם זוג שופטים אחד לבחירת הקואליציה וזוג אחד לבחירת האופוזיציה.

ייעוץ משפטי:משרת היועצים המשפטיים לא תהפוך למשרת אמון בניגוד לדרישת לוין-רוטמן, ואילו חוות הדעת שלהם מנגד גם לא תחייב את הממשלה. במקרה שהיועמ"ש מסרב להציג את עמדת הממשלה או השרים, הם יוכלו לבחור ייצוג משפטי חלופי.

עילת הסבירות:לא ישתמשו בעילת סבירות לצורך פסילת מינויים בממשלה ובכנסת. מינוי שר או ראש ממשלה יהיה כפוף לביקורת שיפוטית רק בעילות טכניות. נבצרות ראש ממשלה תיקבע רק על ידי הכנסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר