"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תנאי האופוזיציה לפשרה יותירו אותה לא רלוונטית
דלתו של יו"ר האופוזיציה נותר סגורה למתווי הפשרה המוצעים • גם גנץ לקח צעד אחורה והבהיר - "פשרה לא תהיה" • שני הצדדים חוששים מההשלכות הפוליטיות של כניסה למהלך של הידברות • מאחורי הקלעים הם טוענים שהמחיר כבד מדי אך בסופו של דבר - פשרה חקיקתית משפטית היא צו השעה
ראשי האופוזיציה לא ממהרים לפשרה, בני גנץ ויאיר לפיד (ארכיון) | צילום: אורן בן חקון
פרשנות

תנאי האופוזיציה לפשרה יותירו אותה לא רלוונטית

דלתו של יו"ר האופוזיציה נותר סגורה למתווי הפשרה המוצעים • גם גנץ לקח צעד אחורה והבהיר - "פשרה לא תהיה" • שני הצדדים חוששים מההשלכות הפוליטיות של כניסה למהלך של הידברות • מאחורי הקלעים הם טוענים שהמחיר כבד מדי אך בסופו של דבר - פשרה חקיקתית משפטית היא צו השעה

שירית אביטן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

פרופ' יובל אלבשן הוא ידיד ותיק של יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. עד כמה? בממשלה הקודמת היה אלבשן מועמד הממשלה לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי. אלא שלפני יומיים, כאשר אלבשן הניח יחד עם שלושה שותפים מתווה פשרה, הוא מצא את דלתו של לפיד סגורה. יו"ר האופוזיציה, כך נאמר לאחר מכן, לא מעוניין לראות מתווים ולא לדון בהצעות עד שהקואליציה תעצור את מהלכיה בכנסת.

גם יו"ר כחול לבן בני גנץ, שעמד בחזית הקריאה להידברות שעות אחרי שלוין הציג את הרפורמה שלו, לקח צעד אחורה. הטרמינולוגיה חשפה את שינויי העומק: "פשרה לא תהיה, הסכמות רחבות כן", אמרו במפלגה.

חזר בו מהכוונה להגיע לפשרה, יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

שר המשפטים לשעבר גדעון סער נקט עמדה חריפה אף יותר, כשצייץ על מתווה אלבשן־פרידמן כי הוא כולל "פוליטיזציה של בחירת השופטים, רף גבוה וקיצוני לביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי שאינו מחייב את הממשלה. אני מתקשה להבין את מי שמכנים זאת 'פשרה'".

שיקולים פוליטיים

ולא מדובר רק בשיקולים משפטיים. שני הצדדים חוששים (ובצדק) מההשלכות הפוליטיות של כניסה למהלך של הידברות. בקואליציה אומרים: "אם ניכנס להידברות ונעצור את החקיקה, תהיה זו תחילתה של מפלת הקואליציה מבפנים. אי אפשר להיכנע ללחצים של האופוזיציה". באופוזיציה, לעומת זאת, מחזיקים בשלוש הנחות יסוד שקשה להפריך: 1. כניסה להידברות תפורר את האופוזיציה מבפנים ותצמצם את כוחה, שכן תמיד יהיו הקצוות של מיכאלי שיתנגדו לשיח בכל מחיר; 2. הידברות תוביל לגוויעת המחאה; 3. היא תאפשר מעין "חותמת כשרות" להמשך החקיקה של הקואליציה בניגוד לרצונם.

ישלמו מחיר פוליטי אם ילכו לפשרה, ספסלי הליכוד בכנסת, צילום: אורן בן חקון

וכשהצדדים לא מוכנים לתנאי הבסיס, מקודמת מתחת לשולחן מעין דרך חלופית. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הוא מאלה התומכים באותה הדרך - להניח מתווה על השולחן ולצאת לדרך. בלי לחכות לאופוזיציה שממילא מנועה מלהגיע כשהתנאים שהציבה לא מתממשים. הדרך הזו של ריכוך החקיקה לא היתה מוסכמת מלכתחילה על לוין ורוטמן, אך שרים בממשלה וחברי כנסת בליכוד כבר לא מוכנים לשלם את התשלום הפוליטי עבור "הרפורמה המשפטית בכל מחיר".

צו השעה

מאחורי הקלעים הם טוענים שהמחיר כבד מדי, ויש דברים נוספים על שולחנה של הממשלה שיש לקדם: משילות, ביטחון, כלכלה וחינוך. פשרה חקיקתית משפטית היא צו השעה מבחינתם. כשלוין ורוטמן החליטו לבחון את מתווה אלבשן ברצינות, הודיעו אתמול שגם הם בעניין.

בבית הנשיא יכריעו גם כן בקרוב אם לסמוך ידיהם על פשרה, בניגוד לרוח המוחים שרוצים לראות בכניעת הממשלה. בפני ראשי האופוזיציה עומדת כעת ברירה אכזרית: להיכנס להידברות אך להסתכן פוליטית, או להישאר מחוץ לגיבוש הרפורמה ולאבד רלוונטיות עבור הציבור שציפה מהם להישגים בכנסת בדמות ריכוך הרפורמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שירית אביטן כהן

כתבת מדינית

כתבת מדינית ופרשנית פוליטית. נולדה וגדלה בשדרות. נשואה ואם לשלושה ילדים, כיום תושבת ירושלים. בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת ותואר שני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת בר אילן. החלה את דרכה בתקשורת בעיתון מקור ראשון כעורכת תוכן ולאחר מכן ככתבת חינוך. במקביל שימשה כראש דסק באתר החדשות NRG ובהמשך מונתה לכתבת פוליטית, תפקיד אותו נשאה בשנים האחרונות במקור ראשון ובהמשך בגלובס תוך סיקור חמש מערכות בחירות תכופות. כיום מסקרת את התחום המדיני עבור ישראל היום וכן כפרשנית פוליטית.

Load more...