המתווך שיביא את הפשרה? הכירו את יוסי פוקס

תושב גוש עציון ותומך נלהב של נתניהו – זה האיש ש"יביא את הפשרה"?מזכיר הממשלה יוסי פוקס (51), שקיבל את אישור היועמש"ית -כפי שנחשף ב"ישראל היום"– לעסוק במגעים להסכם, הוא חבר ליכוד ותיק שבעבר ייצג את מפוני גוש קטיף.

בשנים האחרונות הוא מרבה להגן משפטית על נתניהו, כפי שניתן ללמוד היטב מחשבון הטוויטר שלו.

ב-8 בדצמבר, טרם מינויו למזכיר הממשלהכפי שפורסם ב"ישראל היום", התייחס בחשבון הטוויטר שלו לחוק בן גביר. "רק במדינת ישראל צריך לחוקק חוק מיוחד שיקבע שהדרג המדיני מתווה את מדיניות בטחון הפנים והדרג המקצועי מבצע...מדובר במודל השלטוני של רוב הדמוקרטיות בעולם", צייץ.

שבוע לפני כן, ב-1 בדצמבר התייחס לחשש שהביעה נשיאת העליון אסתר חיות ממדיניות הממשלה, עוד בטרם פורסמה הרפורמה המשפטית. "הבנתי שנשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות מודאגת ממזג האוויר הצפוי, אמרה הערב בכנס "שנעמוד איתן מול הרעמים והברקים"..., צייץ בהומור.

ב-7 בנובמבר, שישה ימים אחרי הבחירות התייחס לפסקת ההתגברות וביקר את חברי האופוזיציה: "שמעתי ששרי ממשלת המיעוט של לפיד, שאישרו במחטף את הסכם הכניעה עם חיזבאללה, ערב בחירות, בלי להביא את ההסכם לאישור הכנסת אפילו ברוב רגיל, מוטרדים מאוד מפסקת התגברות שתעניק לכנסת ברוב חבריה (61) את המילה האחרונה בחקיקה.. הגיוני סך הכל. הם מאמינים בדיקטטורה לא בדמוקרטיה".

פוקס עצמו התייחס אמש למתווה אלבשן-פרידמן וצייץ: "קראתי את הצעת הפשרה של אלבשן-פרידמן ושות' בענין הרפורמה המשפטית. מדובר בהצעה רצינית ובסיס למו"מ בסוגיות הליבה; אי שפיטות של חוקי יסוד, רוב מיוחד לביטול חוקים, פסקת התגברות, שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים, סבירות וייעוץ משפטי חיצוני לממשלה. נותר לגשר על פערים בנושא הרוב הנדרש!".

עותר סדרתי

נבהיר כי תפקיד מזכיר הממשלה לרכז את עבודת הממשלה והקבינט. המזכיר אחראי על ההחלטות שמאשרת הממשלה ועל סדר היום שלה, והוא נמצא במעגל ההתייעצויות הראשון של ראש הממשלה, בכל התחומים.

לפוקס היסטוריית עתירות לבג"ץ מרשימה: בתחילת 2018 עתר כנגד פירסום המלצות המשטרה בתיק 1000 ובתיק 2000. לאחר הודעתו של מנדבליט בדצמבר 2019 על החלטתו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, עתר פוקס לבג"ץ בדרישה לבטל החלטה זו.

ביוני 2021, בעקבות הודעתו של חבר הכנסת יאיר לפיד שעלה בידו להרכיב ממשלה, עתר פוקס לבג"ץ וטען כי חבר הכנסת שהרכיב ממשלה הוא זה שצריך לעמוד בראשה, וכי תנאי זה אינו מתקיים. בג"ץ דחה את עתירתו.

פוקס רץ בעבר למפלגת הליכוד ונבחר במקום ה-43.

מה אומר המתווה?

חוקי יסוד:כדי לחוקק חוק יסוד נדרש יהיה להעביר אותו בארבע קריאות, שהאחרונה מביניהם תיערך בכנסת העוקבת. לחלופין ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד בשלוש קריאות באותה הכנסת ברוב של 70 קולות לפחות.

חוקים רגילים:ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים תתקיים רק בבית המשפט העליון, והחלטות יתקבלו רק ברוב של 75% מהשופטים ורק בתום חמש שנים מיום חקיקתו.

פסקת התגברות:ברוב של 65 חברי כנסת ניתן יהיה לשוב ולחוקק חוק שנפסל בבית המשפט. אפשרות אחרת – הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, אך הוא ייכנס לתוקף רק חצי שנה לאחר בחירת הכנסת הבאה.

הוועדה למינוי שופטים:הוועדה תורחב ל12 חברים בהם ארבעה חברי קואליציה, ארבעה חברי אופוזיציה וארבעה שופטים (ללא נציגות ללשכת עורכי הדין). המינויים לבית המשפט העליון ייערכו בשיטת תיבת נוח, כלומר בכל פעם זוג שופטים אחד לבחירת הקואליציה ואחד לבחירת האופוזיציה. שר המשפטים יוכל להטיל פעם בקדנציה וטו על נציג האופוזיציה והכנסת תוכל להטיל וטו על אחד משני המינויים אחת לקדנציה. לבית משפט השלום והמחוזי ייבחרו שופטים ברוב של 7 מ-12.

ייעוץ משפטי:משרת היועצים המשפטיים לא תהפוך למשרת אמון בניגוד לדרישת לוין-רוטמן, ואילו חוות הדעת שלהם מנגד גם לא תחייב את הממשלה. במקרה שהיועמ"ש מסרב להציג את עמדת הממשלה או השרים, הם יוכלו לבחור ייצוג משפטי חלופי.

עילת הסבירות:לא ישתמשו בעילת סבירות לצורך פסילת מינויים בממשלה ובכנסת. מינוי שר או ראש ממשלה יהיה כפוף לביקורת שיפוטית רק בעילות טכניות. נבצרות ראש ממשלה – תקבע רק על ידי הכנסת.