"מאה ימי חסד" הוא המושג הנהוג בדרך כלל כאשר באים לבחון ממשלות חדשות. בדומה לכל ממשלה, מגיעים לשרים ולראש הממשלה שלושה חודשים ראשונים להתאקלם ולנסות להניע קידום אג'נדות חדשות בתחומים השונים.
אך לאחר מו"מ קואליציוני ארוך, מציאות שבה כמעט בכל יום מתעוררת סערה תורנית בכנסת, חוקים חדשים ומעוררי מחלוקת, מציאות ביטחונית עגומה, אינפלציה משתוללת ובצל רפורמה משפטית דרמטית ומחאות שהחלו בשבוע הראשון של הממשלה - ניכר שחלק גדול בציבור, לרבות חלק מתומכי הממשלה, מאבדים סבלנות ביחס ל"מס הכניסה" וימי החסד שהוא מוכן להעניק לממשלה.
כאשר מנסים בכל זאת לבחון את הישגי הממשלה בחודשיים הראשונים לכהונתה, ניתן לסמן הצלחות, לצד כישלונות ואתגרים רבים שעוד עומדים לפתחה. "נחזיר את הביטחון האישי ואת הגאווה הלאומית", "הביטחון שלך בימין", "הגיע זמן לביטחון פנים", אלו שלושה סלוגנים מתשדירי הבחירות של נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר בהתאמה.
אחת ההבטחות המרכזיות של מפלגות הימין לאחר שתקפו את בנט ולפיד על ממשלה רופסת מול הטרור - היא החזרת הביטחון האישי לרחובות. 13 נרצחים בחודש האחרון הוא כישלון משמעותי של הממשלה בנושא הזה.
גם המצב הכלכלי לא השתנה עד כה לטובה לאחר שנתניהו הבטיח בבחירות להקים "ממשלה שתוריד מחירים". בינתיים השקל נחלש, האינפלציה משתוללת, המשכנתאות עולות, דירוג האשראי של ישראל בעולם בסכנה, ובנוסף הפרק המרכזי בתקציב למאבק ביוקר המחיה שנועד להגביל את היבואניות הגדולות, בכלל הוסר מחוק ההסדרים. הנחמה היחידה היא עצירת העלייה במחירי הדירות, וסבסוד לחינוך מגיל שנתיים, זאת למרות שנתניהו הבטיח חינוך חינם מגיל לידה.
בפרק ההצלחות ניתן למנות את אישור התקציב בממשלה ואישור טיסות ישראליות מעל עומאן. הממשלה גם הביאה הישגים בתחום מדיניות ימנית לטובת מצביעיה כמו העברת החלק הראשון של הרפורמה המשפטית למרות המחאות הגדולות וגם אישורי בנייה של אלפי יחידות דיור ביו"ש והכשרת תשעה יישובים בהתיישבות הצעירה ביו"ש.
רבים מהשרים טוענים כי הממשלה נכשלת בהסברה. בעוד לצד ההפגנות, מתנגדי הרפורמה המשפטית מציפים את הרשתות והתקשורת בסרטונים של פרסום ממומן וכנסים, הממשלה לא מצליחה להעביר את מסריה לטובת הרפורמה לציבור הרחב באותה איכות. בינתיים הפילוג בעם מרקיע שחקים. מכתבי סרבנות, קריאות למרי אזרחי ובעיקר בכירי הכלכלה שמזהירים מפני נזקים למשק בשל הרפורמה - אלו מהלכים שלא עוברים ליד נתניהו, ומחלחלים גם לדעת הקהל של תומכי הממשלה.
גם העובדה שאין קו קוהרנטי לממשלה בנושאים אחרים לא מוסיפה לה כבוד. זה התחיל עוד במו"מ הקואליציוני סביב נושאי דת ומדינה כאשר סטרוק ורוטמן דיברו בעד חוק האפליה שיאפשר לעסקים לא לתת שירות על רקע דתי ומגדרי ונתניהו נאלץ להבהיר ולצאת נגד זה.
לאחר מכן הגיעו הסערות נגד דבריו של אבי מעוז. גם בנושא הכלכלי הממשלה דיברה בשני קולות כאשר אלי כהן קרא לעצור את עליות הריבית, גפני הגיש חוק שיגביל את הנגיד, ונתניהו היה צריך להבהיר שעצמאות בנק ישראל תישמר.
נקודת הרתיחה הגיעה בימים האחרונים סביב הפסגה המדינית בירדן. השרים בן גביר, סמוטריץ' וגם ח"כ יולי אדלשטיין הוציאו הודעות נגד הוועידה וההסכמות שישראל הגיעה אליהן עם הפלשתינים וארה"ב, תקפו את נתניהו על כך שמדובר בוועידה מיותרת והתלוננו על כך שלא ידעו עליה מראש. גם במקרה הזה, נתניהו הוציא הכחשה על ההודעה האמריקנית לגבי הסיכומים של הוועידה.
בהמשך, לאחר אירועי תג המחיר בחווארה, הממשלה שוב התפצלה מבפנים כאשר מצד אחד בכירי הליכוד, ש"ס וגם סמוטריץ' גינו את הפורעים ואילו חברי מפלגת עוצמה יהודית הביעו תמיכה בפעולות המתיישבים נגד הפלשתינים מחווארה.
מבחינה פוליטית, נוסף לכישלון במהלך למינוי דרעי לשר, הימים האחרונים משקפים כי האתגר הפוליטי המרכזי של הקואליציה טמון במפלגת עוצמה יהודית. יותר מכולם, בן גביר הצטיין בקמפיין הבחירות וגרף אהדה אלקטורלית רחבה. המחיר לכך הוא רף הציפיות הגבוה של הבייס. עבודת ממשלה היא לא "זבנג וגמרנו", שינוי הביטחון האישי מצריך זמן ובינתיים הפיגועים הרבים מקשים על בן גביר לרצות את ציפיות בוחריו בטווח המיידי. בסביבת בן גביר טוענים שהם מאוכזבים מהיחס של הליכוד.
"בן גביר לא עודכן מראש בפסגה בעקבה ולא זומן לאחת מהערכות המצב הביטחוניות של רה"מ כי הוא מאתגר את גורמי הביטחון - כך לא מתנהגים שותפים", אומרים בעוצמה יהודית. "אם המצב הזה יימשך, בן גביר יצטרך להביא הישגים בטווח הקרוב למצביעיו, רצון שעלול לסתור את המדיניות שרוצה להוביל נתניהו וייצור מתח מובנה בתוך הממשלה.
אמנם מגיעים לממשלה עוד 40 ימי חסד, אך התחלה שכזו גם נתניהו וראשי המפלגות לא דמיינו לעצמם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו