"משפט נתניהו היה צריך להיעצר בלי קשר לרפורמה": אופיר אקוניס בראיון מיוחד

הוא העדיף להיות יו"ר הכנסת, אבל נאלץ לחזור אל המשרד שעזב ב-2020 ואותו הוא כבר מכיר לעומק לאחר קדנציה ארוכה יחסית של כחמש שנים. בימים אלה התחום שעליו מופקד המשרד של אופיר אקוניס - ההייטק, נכנס בסערה למרכז השיח הציבורי ועושה את טבילת האש הפוליטית הראשונה שלו בשטח רווי מחלוקות.

המאבק היצרי ברחובות כבר הגיע ממש לפתחו. בתחילת הראיון אקוניס מקריא לנו הודעת וואטסאפ שקיבל ממשקיע ידוע בקהילת ההון-סיכון, שמנוסחת בשפה לא דיפלומטית, על גבול המאיימת. "הופתענו מעוצמת ההסתה. כבר היום אני מקבל ממיטב הנאצות, גם ברשתות ולעיתים גם ברחובות".

אבל לפני שנה אתם הפגנתם נגד ממשלת בנט. אז למה עכשיו המחאה היא הסתה?

"להפגין זה חלק מאבני היסוד של הדמוקרטיה, אבל כשאדם שהיה ראש ממשלה אומר שצריך לצאת לקרב פנים אל פנים, הוא בעצם מעודד לצאת לפעולה אקטיבית. אני מעריך שאם זה יימשך ככה זה עלול להיגמר לצערי ברצח פוליטי. הראשון שהשתמש בביטוי השערורייתי 'חורבן בית שלישי' היה אהרן ברק. הוא החל לפרוץ את הסכר, ואז באה אסתר חיות ולגמרי נפרץ הסכר לשיח האלים בחברה הישראלית".

מהאיומים העסקיים של הבכירים בהייטק, שמעורבים במחאה נגד הרפורמה המשפטית, הוא פחות מתרשם. מאז נכנס לתפקיד הספיק השר לפגוש עשרות שגרירים ושרים. "כמה מהם העלו, מיוזמתם, את עניין המשבר החוקתי בישראל?" הוא שואל, ומייד עונה - "אפס".

לשגריר האמריקני טום ניידס, שאותו הוא אמור לפגוש בשבוע הבא, הוא מתכוון לומר: "אנחנו רוצים להעמיק את הקשרים שכבר החלו בבינה המלאכותית, בקוונטום ובחלל, אך הסוגיה של מערכת המשפט היא עניין פנימי של מדינת ישראל".

אקוניס נכנס למשרד המדע בתקופה לא פשוטה. תקופת הגאות שבה בכל יום התעוררנו לסטארטאפים שגייסו מיליונים או נמכרו במיליונים - חלפה. גם ראש הממשלה, לדברי השר אקוניס, מודאג מהמצב. "איך הגענו לכך שישראל יורדת במדד החדשנות? מדינות אחרות שהיו בפיגור הדביקו את פער, ואפילו עברו אותנו. אנחנו חייבים להיות במקום הרבה יותר גבוה. ראש הממשלה אמר לי שהדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת.

"כרגע אנחנו בוויכוח, יותר גדול ממה שצפיתי, לגבי תקציב המשרד ותקציב רשות החדשנות. יש גורמים באוצר שלא מזהים את גודל השעה. יש מאבק גדול מול הפקידות במשרד האוצר, לא עם שר האוצר עצמו. לצערי, חלק מהפקידות עדיין לא רואה את הצורך בהגדלת השקעות בהייטק כמנוע צמיחה".

"מוקש על מוקש"

על פי נתוני ה־OECD ישראל ממוקמת במקום הנמוך ביותר מבחינת השקעות ממשלתיות. מה אתם מתכוונים לעשות?

"אנחנו נמצאים בשיח עם משרד האוצר להגדלת התקציבים של רשות החדשנות ושל המשרד עצמו. אני גם פתוח לשיח עם התעשייה; שיח שמבוסס על שיח מקצועי, לא על החדרת מסרים פוליטיים. למרות שמדובר בפורום ממשלתי, נציגי ההייטק יוזמנו מבחינתי לכל ישיבה של ועדת השרים. כל אדם שירצה להופיע בה יוכל להביע את עמדתו. הכל יהיה פתוח ושקוף".

לא ראינו פעילות הסברתית של הממשלה לציבור הרחב לגבי הרפורמה המשפטית. האם היה פה כישלון הסברתי?

"אכן, לא היינו ערוכים מבחינת סדר הגודל והאגרסיביות של ההסתה והפצת השקרים. אנחנו עומדים מול קמפיין מסודר, מתוכנן, ממומן ועוצמתי, בעוד אנחנו בקושי אדווה. ברור שבמבט לאחור היה צריך להיות קמפיין מסודר. לא פוליטי, אלא מקצועי".

אם מחר נוקש בדלת אדם מהאופוזיציה ואומר שהוא רוצה להידבר, מה המדרג שאתה קובע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, סמכות בית המשפט לפסול חוקי יסוד ופסילת חוקים רגילים?

"בעיניי כולם חשובים. לא רוצה לדרג את זה, לא חושב שזה נכון. אבל פסקת התגברות היא אולי היסוד הבסיסי לכל מה שקורה".

אז למה, בעצם, שלא לעצור לשבוע את כל הדיונים בוועדות בשביל לדבר, כדי שהציבור לפחות יראה שבליכוד ניסו?

"לא הגענו לשלב הזה בכלל, כי הצד השני לא בא להידברות. הוא שם מוקש על מוקש. אנחנו לא מתכוונים לקיים הידברות בתנאים מוקדמים".

אתה רואה את המאבק על סמכויות בין גלנט לסמוטריץ'. ההסכם עם סמוטריץ' היה טעות?

"זו שאלה מורכבת ולא פשוטה. אני בכלל הצעתי לסגור את המינהל האזרחי, שבשנים האחרונות מכביד את ידיו על הציבור היהודי המתיישב ביו"ש, אבל אם נפרוץ את ההסכם זה יכול לפרוץ אותו עם כל אחת מהמפלגות האחרות, וזה דבר לא רצוי ולא נכון מבחינה פוליטית".

ומה לגבי משפט נתניהו?

"פה צריך להפסיק. יש לך עדויות שמראות כיצד נגבו העדויות במשפט - בניגוד לכל כלל ולכל דין. המשפט של נתניהו, מבחינתי, ככל שאני רואה ושוקל את הדברים, וכל משפטן הגון היה אומר לך - היה צריך להיפסק, בלי שום קשר לשינויים קיימים או שמתקיימים עכשיו בהליך חקיקה בכנסת".