בין פשרה להתנגשות: הרפורמה המשפטית לאן? מפת התרחישים המלאה
שלב א' עבר בקריאה הראשונה במליאת הכנסת, אך התומכים והמתנגדים נערכים כבר לקרבות הבאים • על הפרק: חקיקה מלאה, התנגדות של בג"ץ או הבנות חלקיות • כל האפשרויות
Your browser doesn’t support HTML5 audio
מליאת הכנסת אישרה במהלך הלילהאת השלב הראשון בחקיקת הרפורמה המשפטית בקריאה ראשונה, אולם הליך החקיקה עוד ארוך וצפוי ללוות אותנו גם בחודשים הבאים.
בעוד מחוץ למשכן הכנסת סוערות ההפגנות, ועל רקע קריאתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג לקדם הידברות בין הצדדים, השלב הראשון שאושר בהחלט אינו האחרון.
בהתאם כך, הצדדים נערכים לכמה תרחישים אפשריים להמשך התהליך שהחל במסיבת העיתונאים של שר המשפטים יריב לוין, שבה בישר על הרפורמה.
1. העברת כל הרפורמה
בתרחיש הראשון, הרפורמה כולה עוברת בקריאת סופית במליאה. דבר זה לא יקרה מייד, אך על פי הצהרות הקואליציה השלב הראשון צפוי לעבור עד לסוף כנס הכנסת הנוכחי, בסמוך לחג הפסח, אז תצא הכנסת לפגרה. על פי קצב הדיונים בוועדת החוקה המכינה את הצעות החוק, סד הזמנים שנקבע בהחלט אפשרי, אפילו אם באופוזיציה ינסו לעשות תרגילים המעכבים את ההצבעה.
נכון לעכשיו אין הידברות בין הצדדים. למרות קריאת הנשיא, ואם כך יישאר המצב גם לאחר ההצבעה בקריאה הראשונה, תמשיך ככל הנראה הקואליציה את הליך החקיקה כמתוכנן ותאשר אותו בקריאה סופית בקרוב.
לאחר מכן מתכנן שר המשפטים להביא את החלק השני של הרפורמה, שיאושר ככל הנראה במהלך כנס החורף הבא של הכנסת. היתכנות התרחיש - גבוהה מאוד.
2. התנגשות רשויות
במקרה אחר, הרפורמה עשויה להיות מאושרת בכנסת, אך מערכת המשפט תנסה לתקוע אותה. גם התרחיש הזה מדובר במסדרונות הכנסת, ולפיו השלב הראשון יאושר, וייקבע כי פסקת ההתגברות תתקיים ברוב של 61 ח"כים, הקואליציה היא שתמנה את השופטים, עילת הסבירות השיפוטית תבוטל, ובית המשפט לא יוכל להתערב בחוקי יסוד. אלא שלאחר שהחוקים יאושרו באופן רשמי יוגשו עתירות לבג"ץ, שיבקשו לשנות ולקעקע את דבר הכנסת.
למרות זאת, התרחיש הסביר הוא שמערכת המשפט לא תתערב, שכן מדובר בחוקים הנוגעים ישירות לה ולמעמדה. אך כפי שראינו בעבר, לשופטים אין בעיה לעיתים להתערב בהליך החקיקה של הכנסת, וייתכן שכך יהיה גם במצב זה.
ההבדל בין התערבות של בג"ץ בחוקים אחרים לבין התערבות של בג"ץ בחוקי הרפורמה המשפטית הוא כי התערבות של בית המשפט הפעם עלולה לגרום למשבר חוקתי. כך יקרה, למשל, אם למרות אישור החוקים ייעשה שימוש בעילת הסבירות או בג"ץ ידון בחוקי יסוד. מצב כזה עלול לגרום לכך שהרשות המחוקקת או המבצעת לא יצייתו להוראת בג"ץ.
מצב מסוכן יכול להתרחש אם הממשלה תורה לצבא או למשטרה לבצע משימה מסוימת, בעוד בג"ץ מורה אחרת. אף שמדובר בתרחיש קיצוני שיזרע כאוס בין רשויות המדינה, הסיכויים לכך שיתממש אינם נמוכים כפי שרבים היו רוצים לחשוב.
יש משפטנים רבים הסבורים כי גם על הרפורמה המשפטית עשויה להיות ביקורת שיפוטית, ובג"ץ יחליט כן לדון בה, על אף ניגוד העניינים המובנה שבו יהיה מצוי.
3. השהיית הליך החקיקה
אפשרות נוספת היא שאחרי אישור החוקים הראשונים בקריאה הראשונה, יעצרו הצדדים את הליך החקיקה למשך זמן כדי למצות אפשרות להידברות.
רבים מחברי הקואליציה, למרות הרוב העומד לרשותם באישור הרפורמה כולה, היו רוצים לראות הידברות בין הצדדים וסיכום על מתווה חקיקה, שאולי לא יביא להסכמות אך יפחית מהמתיחות של השבועות האחרונים.
למרות הסיכוי הקטן שסיעה כלשהי מהאופוזיציה תצטרף לתמיכה בחקיקה בעקבות ההידברות, ההליך לא חייב לעסוק בתמיכה ברפורמה אלא בהיעדרות, בהימנעות, ואפילו בהתנגדות, ללא השפה המתלהמת.
ההערכה היא כי ניסיון להליך הידברות כלשהו אחרי אישור החוקים אתמול אכן יתקיים. יהיה זה בזכות ההישג של הקואליציה בקריאה הראשונה, אבל הסיכוי שיניב תוצאה כלשהי פחות גבוה.
4. הידברות והגעה לפשרה
על פי תרחיש זה הקואליציה מתחילה הידברות, שמביאה להסרת חלקים משמעותיים מהרפורמה - בלחץ נשיא המדינה ובלחץ גורמים אחרים. איש מהשחקנים המובילים בקידום הרפורמה המשפטית או במלחמה בה אינו מוציא מכלל אפשרות שאחרי אישור החוקים הראשונים בקריאה ראשונה, תיפתח הידברות בין הצדדים.
תרחיש זה עשוי להיתקל כבר בהתחלה בקשיים, משום שבעוד מצד הקואליציה יש נציגים ברורים - השר לוין וח"כ שמחה רוטמן, מהצד השני יש כמה שחקנים: יאיר לפיד, בני גנץ, נשיאת העליון אסתר חיות ונשיא העליון לשעבר אהרן ברק, שהוביל את המהפכה החוקתית בשנות ה־90.
בהנחה שיימצא הפרטנר שייצג חלק ניכר ממתנגדי הרפורמה, המגעים עשויים לעלות על פסים מעשיים שיביאו לעיקור ולצמצום חלק מהשינויים במערכת המשפט. נכון לעכשיו לא נראה כי זה הכיוון, אך הכוחות הדוחפים להידברות גדולים ולכן הסיכוי לכך בינוני.
כבר בתחילת הדרך העריכו בקואליציה שחוקים מסוימים עשויים לעבור שינוי וריכוך. לוין אף ציין זאת בעצמו במסיבת העיתונאים שבה השיק את הרפורמה, כך שמדובר במהלך שהקואליציה הביאה בחשבון.
השאלה הגדולה היא כמה רחוק הממשלה תהיה מוכנה ללכת בנתיב הזה. כך, למשל, אם במקום פסקת התגברות של 61 תהיה פשרה על רוב של 62 או 63 - זה עניין אחד, אבל אם יוסכם על פסקת התגברות של 65 ח"כים ומעלה, מספר ח"כים הגבוה ממספר הח"כים העומד לרשותה של הקואליציה, מדובר יהיה בהתקפלות משמעותית.
5. הקואליציה מתקפלת
התנגדות האופוזיציה, הסחף בתקשורת וההפגנות עשויים לגרום לגורמים בקואליציה לעשות חושבים ולהפוך את ההידברות עם הצד השני לעניין קריטי, שאי אפשר להתקדם בהליך החקיקתי בלעדיו.
במקרה כזה יירשם הישג גדול לאופוזיציה, שתפעל למסמס ולמרוח את הזמן עד כמה שניתן, וזאת כדי לגרום לקואליציה לאבד את המומנטום ואת לוח הזמנים שתכננה לעצמה, מה שעשוי לגרום לאיבוד התמיכה ברפורמה גם מצד הציבור שהצביע למפלגות הימין, ובסופו של דבר לאובדן האפשרות לקדם את הליך החקיקה.
אם תרחיש כזה יתקיים, תאבד הקואליציה הנוכחית נקודות רבות בציבור הימני, שבינתיים מעניק לה קרדיט ציבורי הן בנושא הרפורמה המשפטית והן בתחומים אחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו