"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

במשרד המשפטים מתנגדים להצעת החוק של ח"כ ביסמוט

הצעת החוק מתוכננת לעלות מחר לכנסת • "פרסום של הקלטה, להבדיל מפרסום דברים בשמו של עיתונאי, מאפשר לתווך לציבור מידע באופן שהוא בלתי אמצעי ובעל מהימנות גבוהה יחסית, ומכאן חשיבותו הייחודית להגשמת חופש העיתונות", נכתב בחוות הדעת

,עודכן
0השמעה
ח"כ בועז ביסמוט (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

הצעת החוק של ח"כ בעז ביסמוטשביקשה לאסור פרסום הקלטות ועוררה סערה - נתקלת בקשיים. בייעוץ המשפטי לממשלה גיבשו חוות דעת בה מוצע להתנגד לחוק.

לקראת העלאת הצעת החוק לדיון מחר (ראשון) בוועדת השרים גיבשו ביועמ"ש את עמדתם.

הצעת החוק של ביסמוט תאסור פרסום הקלטות ברבים,צילום: ללא

הצעת החוק מבקשת, כזכור, לאסור לפרסם הקלטה של אדם ברבים ללא רשותו וללא ידיעתו. משמעות ההצעה היא שעיתונאים לא יוכלו לפרסם הקלטות בלי אישור של המוקלטים ופרסום שכזה יהווה עבירה פלילית.

בטעמי חוות הדעת כותבים ביועמ"ש כי "הצעת החוק מעלה קשיים משפטיים במישורים שונים: קביעת איסור על פרסום פוגעת מטבעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות, ולפיכך, דרושה הצדקה כבדת משקל כדי להגביל חירויות יסוד אלה. בפרט, פרסום של הקלטות ברבים, הוא אמצעי חשוב בידי עיתונאים ואמצעי תקשורת, בין השאר כאשר הם חושפים פרשות שחיתות, מגעים פוליטיים ומדיניים ועניינים נוספים המצויים בליבת העניין והשיח הציבורי".

לדבריהם "פרסום של הקלטה, להבדיל מפרסום דברים בשמו של עיתונאי, מאפשר לתווך לציבור מידע באופן שהוא בלתי אמצעי ובעל מהימנות גבוהה יחסית, ומכאן חשיבותו הייחודית להגשמת חופש העיתונות".

עוד מוסיפים כי "עלולים להימנע גם פרסומים בנסיבות בהן לא נראה כי יש כל קושי בדבר, כמו למשל פרסום הקלטות של שיחות של לקוחות עם נותני שירות ברשתות חברתיות כביקורת צרכנים".

ביועמ"ש טוענים כי דברי ההסבר להצעת החוק אינם כוללים התייחסות לאיזון בין הפגיעה בפרטיות לפגיעה בחופש ביטוי. בנוסף אומרים כי יש צורך להגדיר יותר במדויק ובפרטי פרטים מה כולל "מידע רגיש" שמוזכר בהצעת החוק.

על רקע הקשיים הגלומים בהצעת החוק, משלא הובאו בדברי ההסבר לה הצדקות לשינוי האזונים העדינים הקיימים כבר היום בחוק הגנת הפרטיות ולפגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות – לעמדתנו יש להתנגד להצעת החוק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר