"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
לאחר הפרסום ב"ישראל היום"

שר העבודה הודיע: "כפל הקצבאות למקבלי דמי אבטלה ימשך"

בתקופת הקורונה, במטרה להעניק רשת ביטחון לאזרחים, הממשלה אישרה תיקון בחוק המאפשר תשלום דמי אבטלה במקביל לקצבאות אחרות • בשבוע הבא תחלוף אותה הוראת שעה מה שמעלה את החשש מפגיעה בזכאים לקצבאות • על אף שהשר בן צור הבהיר כי התשלומים יימשכו במתכונת הנוכחית עד השלמת החקיקה, ארגונים חברתיים חוששים מהתארכותה • טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121: "בזכות תיקון החקיקה ניתן יהיה להבטיח כי מפוטרים לא יגיעו לעוני"

,עודכן
0השמעה
לשכת התעסוקה (להמחשה), צילום: יהושע יוסף

"מקבלי הקצבאות לא יפגעו עד השלמת החקיקה": בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", מליאת הכנסת דנה היום (רביעי) בהצעה דחופה לסדר יום, שהגיש ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) בנושא ביטול קבוע של האיסור על תשלום כפל קצבאות.

במהלך הדיון הודיע שר העבודה, ח"כ יואב בן צור, כי הממשלה מקדמת חקיקה מהירה בעניין וכי עד להשלמתה, לא יפגעו מקבלי הקצבאות.

"אדם שלא עובד אין לו למה לקום בבוקר": ח"כ ינון אזולאי בדיון על המשך כפל הקצבאות // צילום: ערוץ הכנסת

השבוע פורסם כי בשבוע הבא צפויה להסתיים הוראת השעה המאפשרת תשלום של דמי אבטלה יחד עם קצבאות קיום (קצבת מזונות, קצבת זקנה, קצבת השלמת הכנסה וקצבת תוספת תלויים לקצבת הנכות).

"הקצבאות לא יפגעו עד השלמת החקיקה", ח"כ יואב בן צור (ארכיון),צילום: יהושע יוסף

החוק, אשר מגדיר דמי אבטלה כקצבה, אוסר לשלם גם דמי אבטלה וגם קצבת קיום לזכאים לה. בהתאם לכך, במקרים בהם יש זכאות לקצבת קיום לצד פיטורים מהעבודה, המדינה אמורה לקזז את הקצבה הנמוכה יותר.

בתקופת הקורונה, כאשר עשרות אלפי אנשים פוטרו מעבודתם, וכדי להעניק רשת ביטחון לאזרחים, הממשלה אישרה בהוראת שעה תיקון המאפשר תשלום כפל קצבאות. הוראת השעה הוארכה בדצמבר 2021 על ידי שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן והיא הייתה אמורה לפוג בסוף 2022, אך בשל תקופת הבחירות, היא הוארכה למעשה עד השבוע הבא.

ארגונים חברתיים התריעו בשנה האחרונה מכך שהוראת השעה עומדת לפוג ולפגוע באלפי אנשים, בעיקר באמהות חד הוריות, קשישים שיוצאים לעבוד מכיוון שאינם זכאים לפנסיה ונכים. שר הרווחה הנחה את הביטוח הלאומי, אשר תומך כבר מספר שנים בקידום חקיקת קבע שתפתור את הסוגייה, לקדם עבודת מטה ובסוף השבוע שעבר פורסם תזכיר הצעת חוק המסדיר את הסוגייה ומבטל את הסיווג של דמי אבטלה כקצבה.

טלי ניר, מנכ"לית 121: "דמי אבטלה הם לא קצבה",צילום: ללא

עם זאת, כיוון שהליך חקיקה לוקח זמן, החשש של אנשים רבים היה מפגיעה אנושה בהכנסה עד להשלמת החקיקה. היום במליאת הכנסת הודיע שר העבודה כי הממשלה מקדמת הליך חקיקה מהיר, שיושלם במהלך חודש מרץ, ויאפשר תשלום רציף של הקצבאות והתחייב כי הקצבאות ישולמו גם בחודש פברואר.

טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 המובילה את "המטה לקידום תעסוקתי" שבו חברים 34 ארגוני חברה אזרחית, אמרה בתגובה: "דמי אבטלה הם לא קצבה. כל אדם שמפוטר מעבודתו זכאי לסיוע ולביטחון בסיסי כדי להתארגן ולמצוא עבודה חדשה. אנו מברכים את הממשלה שסוף סוף מקבלת את הבסיס המוסרי הזה, שהוא חלק מהערבות ההדדית הישראלית. בזכות תיקון החקיקה ניתן יהיה להבטיח כי מפוטרים מקלי קצבאות לא ידרדרו לעוני מיידי במקרה של פיטורין".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "עוד מתחילת משבר הקורונה אנחנו מקדמים את החקיקה הזו שתטיב עם האוכלוסיות שזקוקות לסיוע סוציאלי. דמי אבטלה לא צריכים להיחשב כקצבה אלא כשכר וכך קצבאות כמו: מזונות, נכות, הבטחת הכנסה, אזרח ותיק ועוד. הוכחנו מעל לכל ספק כי הציבור בישראל לעולם יעדיף לצאת לעבוד ולא להיות תלוי בקצבאות ולכן גם עלות החקיקה היא נמוכה מאוד באופן יחסי וזה מגובה בנתונים. לשמחנו, שר העבודה בן צור ושר הרווחה מרגי תומכים באופן מלא בכך שהוראת השעה תהיה חוק קבע ולאחר נכונות האוצר בנושא - נוכל להביא את הליך החקיקה לכדי סיום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר