ביום שני היה יום מיוחד בכנסת. שני אירועים משמעותיים השתלבו ביניהם: יום ההולדת לכנסת וט"ו בשבט. האווירה ברחבי המשכן היתה נהדרת.
לכבוד ט"ו בשבט התמלאה הכנסת בדוכנים, שהציגו זנים שונים של תותים מאדמת ארץ ישראל, שמן זית ישראלי משובח ופרחים יפהפיים. לכבוד יום ההולדת נפתחה הכנסת לכל מי שחגג יום הולדת באותו היום, ובתי ספר וילדים רבים באו לראות את הפרלמנט הישראלי. רק מקום אחד היה הרבה פחות חגיגי - מליאת הכנסת עצמה.
זה התחיל בדיון החגיגי שאליו הגיעו נשיא המדינה ונשיאת ביהמ"ש העליון, שישבו מול ספסלים עירומים ומליאה כמעט ריקה, והמשיך בחברי כנסת שלא הצליחו להתאפק ולכבד את המעמד, וקראו קריאות ביניים גם כלפי רה"מ נתניהו וגם כלפי יו"ר האופוזיציה לפיד.
חוסר כבוד של כיסאות ריקים
מה שהתחיל בחוסר כבוד של כיסאות ריקים, המשיך באישון לילה בחילופי המהלומות המילוליים בין הח"כים ניסים ואטורי ועופר כסיף. גם חילופי מהלומות פיזיים בין כסיף לח"כ אלמוג כהן לא היו רחוקים, ונמנעו בזכות סדרני הכנסת.
משהו לא טוב עובר על הכנסת
אולי אלו הימים והלילות הארוכים במשכן הכנסת, שגורמים להתרופפות העצבים של הח"כים. אולי אלו הקצוות שהתחדדו בין מפלגות ימין לאומיות כמו של בן גביר לאלו של טיבי, עודה וכסיף. אולי זו האווירה הלוהטת בחוץ שחודרת אל תוך הפרלמנט הישראלי. בכל מקרה - משהו רע עובר על הכנסת.
נכון, זה לא דבר חדש, מאז ומתמיד כנסת ישראל היתה מקום רועש, גועש וצעקני. אין ישראלי שלא מכיר את הביטוי "אל תצעק, פה זה לא הכנסת". בעבר היו לא מעט מקרים לוהטים: שמונה סדרנים הפרידו בין טיבי לבן גביר, יו"ר הכנסת לשעבר מיקי לוי וח"כ שמחה רוטמן כמעט החליפו מהלומות באזור הפארסה, ואנסטסיה מיכאלי שפכה כוס מים על ראלב מג'אדלה.
למרות מקרי העבר האלו, הציפיות מחברי הכנסת דווקא בתקופה הנוכחית גבוהות יותר. בחוץ יש גל אלימות קשה: דקירה במעבר חצייה, שליפת מצט'ה על משפחה עם ילד, תקיפה מופרעת בכביש ראשי בעזרת קסדה.
דווקא בתקופה כזאת, דווקא מנבחרי הציבור מצופה ליותר. הם לא יוכלו להתבטא ולהוקיע אלימות אם הם אלו שיהיו אלימים. הם אלו שחייבים לשמש דוגמה לכולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו