חודש לתוך ממשלתו השישית, ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפק השבוע חרך הצצה למצבו הפוליטי. מסיבת העיתונאים הבהולה שכינס יחד עם שלושה שרים בכירים בממשלתו - שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר החוץ אלי כהן ושר הכלכלה ניר ברקת - שבמהלכה כולם נאמו לאורך זמן, אך לא נשמעה בה בשורה כלכלית חדשה לאזרחי ישראל, שיקפה את הלחץ שבו נתניהו מצוי מול אזהרות הכלכלנים הבכירים ביחס להשלכות הרפורמה המשפטית. מול מכתב של 270 כלכלנים בכירים, שחלקם אף מונו לתפקידים ציבוריים על ידי נתניהו, והאזהרה של נגיד בנק ישראל כי הרפורמה המשפטית מעלה חשש בנוגע לדירוג האשראי של ישראל - התייצבו נתניהו ושריו כדי לנסות להרגיע ולהסביר שהרפורמה לא תפגע בכלכלה.
נתניהו וסמוטריץ' הסבירו מדוע עודף משפטיזציה תוקע את המשק, וכהן גויס כדי להגיד שמנהיגים מהעולם לא מביעים בפניו חששות מהרפורמה, אך תחושת הלחץ והבהילות היא זו שבלטה ביתר שאת מעל לעודפי המלל שנשמעו מפיהם של השרים. ניכר היה שבכירי מערכת המשפט, האקדמיה וההפגנות לא הצליחו לפגוע בנקודה הרגישה של נתניהו, כפי שהצליחו הכלכלנים והמחאה של ענף ההייטק.
במענה לשאלה של אחד העיתונאים, נחשפה גם הבדידות של נתניהו מול הדרגים המקצועיים: ראש הממשלה נשאל על כך שאפילו יוג'ין קנדל, שהיה היועץ הכלכלי שלו, חתם על מכתב הכלכלנים נגד הרפורמה המשפטית. נתניהו הודה כי את חלק ממבקריו בדרג המקצועי הוא מעריך וכי הם ראויים, אך סיפר כיצד לאורך השנים הוא לא חשש מוויכוח עם דרגים מקצועיים חשובים. גם בקרב המשפטנים ובכירי האקדמיה נתניהו ולוין מוצאים את עצמם לבד במערכה.
ממשלת ההבהרות: זהות יהודית מול ליברליזם
לדיוני ועדת החוקה בכנסת מגיעים משפטנים בכירים, שופטים לשעבר, אנשי אקדמיה ושרי משפטים לשעבר כדי למחות על הרפורמה, בעוד מספר המשפטנים הבכירים שמתייצבים ציבורית לצד הרפורמה קטן באופן משמעותי. אפילו רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש, שנחשב מזוהה עם הצד השמרני ושדעתו היתה מקילה ביחס לכתבי האישום שהוגשו נגד נתניהו, הציע מעל לדפי העיתון "גלובס" פשרה, וכתב: "ככל שתמומש התוכנית במלואה, זה יהיה קרוב יותר למהפכה הרסנית מאשר לרפורמה חיונית".
במענה לבדידות המקצועית, נתניהו ושותפיו מזכירים כל הזמן לעצמם ולציבור כי רוב העם, 64 מנדטים, תומך במהלכי הממשלה, וששלטון הרוב הוא עקרון היסוד בדמוקרטיה. בניגוד לטענות האופוזיציה, אין ספק שהציבור הימני רצה מאוד רפורמה מקיפה במערכת המשפט, וידע על הכיוון הכללי של הממשלה שהוא בחר.
לצד הלחץ מבחוץ, נתניהו מתמודד גם עם בעיות מבית. המתח בין הרצון של שותפיו לחזק את הזהות היהודית של המדינה אל מול אופיו הליברלי של נתניהו, והרצון לשמור גם על איזון מול בוחרי הליכוד המתונים והציבור החילוני הרחב, גרמו לראש הממשלה להוציא שתי הבהרות רק השבוע ביחס לנושאי דת ומדינה. לאחר הודעת השר מיקי זוהר שהוא מפסיק ליזום סבסוד של פעילויות בשבת, נתניהו הבהיר כי משרד התרבות ימשיך לתקצב כרגיל את אותן פעילויות. לאחר הפרסום ב"ישראל היום" על החוק של גפני לשעות רחצה נפרדות במעיינות רשות הטבע והגנים, בליכוד הבהירו כי המצב באתרי הרט"ג לא ישתנה.
הבהרות אלה מצטרפות להודעות נתניהו בזמן המו"מ הקואליציוני נגד סטרוק ורוטמן, על רקע התבטאויותיהם בעד חוק ההפליה, שיאפשר לבעלי עסקים לא לתת שירות לאוכלוסיות מסוימות מטעמי דת. סוגיות הדת והמדינה צפויות להמשיך לפגוש את נתניהו במעלה הדרך: חוק איסור הכנסת חמץ לבתי חולים בפסח, חוק הגיוס, תיקון סעיף הנכד וקביעה שהפרדה מגדרית באירועים דתיים לא תיחשב אפליה בחוק - אלה רק חלק מהנושאים שמעוגנים בהסכמים הקואליציוניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו