מסיבת עיתונאים מיוחדת נערכה הערב (רביעי) בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר החוץ אלי כהן. ההתכנסות מגיעה לאחר הסערה הציבורית סביב האזהרות בנוגע להורדה אפשרית של דירוג האשראי הישראלי במידה ורפורמת המשפט תתממש.
לאורך מסיבת העיתונאים אמר נתניהו שאין סיבה להפחדה, כאשר בישראל יש עודף משפטיזיציה ורגולציה, שמהווה חסם לקידום פרוקיטים תשתיתיים בישראל.
"אמרתי בעבר שצריך לעשות דיאטה לשמן, להוריד מסים לרזה ואכן הורדנו את הוצאות הממשלה והגדלנו תחרות. כתוצאה מכך הפכנו לאחת הכלכלה החזקות בעולם", ציין ראש הממשלה.
בהמשך, סירב להשיב לשאלה אם ידיח את היועמ"שית: "אני מנוע משפטית"
"גם הסכם הגז ספג ביקורת"
"גם לפני 20 שנה בתחילת הרפורמות הכלכליות הגדולות, צפיתי שיהיה מאבק מול עודף רגולציה ומשפטיזציה", אמר נתניהו. "הוצאת הגז מהמים זכה לקיתונות של ביקורת ציבורית, והגז כבר מכניס לישראל מיליארדי שקלים בשנה. הוצאת הגז התעכבה במשך שנים בגלל עודף משפטיזציה שלוותה בזעקות שבר של האופוזיציה". בהמשך לכך, הוא האשים כי "ירבינו הפוליטיים מנסים לייצר תבהלה שתפגע בנו כלכלית".
ראש הממשלה המשיך ותקף את האופוזיציה: "כבר היינו בסרט הזה. בעשור הקודם יריבינו אמרו שאם לא נעשה ויתורים פוליטיים מול הפלשתינים, זה יפגע בנו (כלכלית; ס"ג). אני מזכיר גם את הבכי נגד המדיניות שלי בזמן הקורונה. גם אם ההיפך הגמור קרה - הוצאנו את ישראל ראשונה בעולם מהקורונה - גם בבריאות וגם בכלכלה. גם בקורונה נאלצנו להיאבק בתהליכים משפטיים.
"לכן אני אומר לאופוזיציה - תנהגו באחריות. ואני אומר למשקיעים - המשיכו להשקיע בכלכלת ישראל. מי שהשקיע ב-20 השנה האחרונות בישראל - הרוויח בגדול. ישראל הייתה מקום טוב להשקיע בו ותהיה מקום עוד יותר טוב להשקיע בו", אמר.
לאחר מכן, שר האוצר סמוטריץ' עלה לדוכן וטען כי "הפחתנו את החוב הלאומי. גם בשנה האחרונה הייתה מגמה טובה מאוד. אנחנו נמשיך את אותה מדיניות אחראית של תקציב טוב. אנחנו עובדים קשה ומגבשים חבילה של רפורמות שיובאו בסמוך לחוק ההסדרים. כאלו שיקלו מאוד לעשות עסקים במדינת ישראל. מדינת ישראל היא אומת סטראט-אפ. רה"מ דיבר קצת על השפעות 'משפטיזציית' היתר על הממשלה. אנחנו ממשפטים את עצמנו לדעת. הדבר הזה גורר עלויות עתק למדינה".
בהמשך מסיבת העיתונאים, שר החוץ אלי כהן אמר כי "גם מדינות שאין לנו עימן יחסים דיפולמטיים מתכננות להעלות את דרג היחסים בזכות הכלכלה. הסכמי אברהם הביאו פריחה למשק הישראלי. יחד עם זאת, אני שומע לתדהמתי, בזמן שאנחנו במשרד החוץ וחבריי פועלים לחזק את מעמדנו בעולם, קמפיין אופוזיציוני שקורא לפגוע במדינת ישראל בעולם. שימו את טובת המדינה מעל השיקולים הפוליטיים".
אחריו עלה לשאת דברים שר הכלכלה ניר ברקת שסיפר כי נפגש עם עשרות שרים, שגרירים ומשקיעים בעולם. "אף אחד מהם לא דיבר איתי על להפסיק את ההשקעות בישראל. כולם יודעים שיש לנו את אחת הכלכלות היציבות בעולם", טען ברקת.
דאגה בעולם
באשר לניגוד העניינים של נתניהו בכל הנוגע לרפורמה המשפטית, השיב ראש הממשלה כי "לרבים מאלה שמשתתפים בהפחדות יש אג'נדה פוליטית. יש כאלה שבאמת מאמינים שהרפורמה יכולה להביא לבעיה בכלכלה. הרפורמה צריכה לעבור כי כולנו זקוקים לה. זו לא הפעם הראשונה שיש לי ויכוח עם הדרג המקצועי. למשל, המטה הכללי התנגד לבניית הגדר בגבול מצרים, אמרתי שזה יעצור את ההסתננות וזה אכן קרה. גם עם נגידי ישראל - למשל בהפחתת מיסים. אני דגלתי בהפחתת מיסים. נאמר לי שזו טעות".
אתמול נועד נתניהו עם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ששיקף בפניו מסרים מגופים בינלאומיים החוששים מהצעדים המתגבשים של הממשלה, שבמרכזם הרפורמה המשפטית. מסרים אלה מגיעים לאחר אזהרות מפורשות חברות דירוג האשראי מהורדה אפשרית של דירוג ישראל בעקבות החשש מהרפורמה.
בתוך כך, היום נודע כי תעריף חשמל יירד ב־1.5% בלבד מתחילת החודש הבא. זאת בעקבות כניסתם לתוקף של צו תעריף המכס וצו הבלו על הדלק. מדובר בירידה מתונה יותר לעומת ההבטחות שהושמעו מוקדם יותר החודש, כשהוצגה התוכנית למאבק ביוקר המחיה.
"עודף משפטיזציה"
נתניהו קישר בין עודף הרגולציה הקיימת במשק לקשיים בקידום פרויקטים של תשתיות, "עודף המשפטיזציה" כלשונו, לצורך בביצוע הרפורמה המשפטית.
"נושא המפשטיזציה עלה פעמים רבות בישיבות ממשלה – ההחלטות שנעשות בדרגים מסוימים נפסלות על ידי דרג משפט", טען רה"מ. "זה יכול להיות בית המשפט, זה יכול להיות יועמ"ש שקובע דברים עם השפעות כלכליות ישירות או עקיפות שלא מקובלות במדינות אחרות, יש כאן רמה של התערבות של הדרג המשפטי בתהליכים כלכליים שאין כדוגמתה. זאת בדיוק השאלה – איפה האיזון? זה שורש הבעיה.
"זה לא כל הבעיה, כי אכן יש בעיה גם של עומס על בתי המשפט, גם כשהדרג המשפטי נוטל על עצמו עוד ועוד סמכויות הוא מעמיס על עצמו דברים שלא מתפזרים לדרגים אחרים – זאת נגזרת של חוסר האיזון בין הרשויות ובתוך הרשויות, לכן יש כאן תיקונים שצריכים לעשות", הוא המשיך. "יש מצב של אנומליה בצד של עוצמה של הזרוע המשפטית לעומת הזרועות האחרות – זה איבד קצת איזונים איבד את הבלמים, אנחנו מנסים להחזיר את למצב של רוב הדמוקרטיות בעולם".
השתתף בהכנת הידיעה: אמיר אטינגר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו