דרעי נפל על הדיבר ה־11: "לא תשקר" - והוא לא לבד

כבר נתקבעה מוסכמה שכדי להקים ממשלה הנבחרים חייבים להפר הבטחה כלשהי, ורק צריך לבחור איזו מהן • רבים מהפוליטיקאים מתייחסים לאמת כאילו היא רשות • צריך לומר לא עוד

כנסות ישראל לא נתנו תשובה על סימני השאלה, צילום: אורן בן חקון

מאחורי דוקטרינת "ההשתק השיפוטי", זו שהפילה את אריה דרעי בבג"ץ, מסתתר הדיבר ה־11 לנבחרי ציבור: "לא תשקר" - אמור אמת. זה הכי יסודי ואלמנטרי, וברור פי כמה מהמונח המעורפל "השתק שיפוטי". דרעי נפל כי הונה את נשיא בית משפט השלום בירושלים, והטעה אותו להאמין שיפרוש מהחיים הפוליטיים. שופטי העליון, גם השמרנים שבהם, לא יכלו לשאת נוכלות מסוג זה.

אבל דרעי אינו לבד. פסיקת בג"ץ בעניינו מטילה אור על נורמה שרבים מהפוליטיקאים שלנו, מכל המחנות, חוטאים בה: לעיתים מדובר בטשטוש האמת, ולעיתים בשקרים של ממש ובגניבת דעת הבריות והבוחרים. רבים ממנהיגי המפלגות שלנו משמיעים דברים שונים במקומות שונים, בזמנים שונים ובנסיבות שונות. הם מתייחסים לאמת כאילו היא רשות, ומלהטטים בה.

דרעי. הונה את נשיא בית משפט השלום בירושלים, צילום: אורן בן חקון

כדי להקים ממשלות, למשל, מבחינים במקומותינו בין הבטחה מהותית לשאינה מהותית, בין הבטחת סרק להבטחת אמת, בין הבטחה שמראש ניתן להעריך שאי אפשר לקיימה - לבין כזו שניתן לעמוד בה. יש הבטחת ליבה והבטחת שוליים והתחייבות אידיאולוגית והתחייבות פוליטית. יש שקר שקוף, ויש סמוי. וכבר נתקבעה מוסכמה שכדי להקים ממשלה הנבחרים חייבים להפר הבטחה כלשהי, ורק צריך לבחור איזו מהן.

את הסיפור של דרעי, שנפל בראש ובראשונה על אי־אמירת אמת וגניבת דעת של שופט, צריך למנף כדי שפוליטיקאים מכל המחנות יקפידו על אמירת האמת. גם לנו הציבור, ולא רק לבית המשפט, מגיע שידברו אלינו אמת, ושלא יגנבו את דעתנו.

גזר הדין של דרעי בבית משפט השלום,

היֹה היה פעם שופט אחד בבית המשפט העליון, אדמונד לוי שמו, שבשונה מעמיתיו, לא היה מוכן להניח מראש ששקרים של פוליטיקאים הם גזירת גורל וחלק מתבנית חייהם וחיינו. זה קרה בהתנתקות. לוי, בדעת מיעוט, היה אז היחיד שקיבל את העתירה נגד התוכנית השערורייתית של שרון. אגב כך, לוי התייחס להיבט העקרוני של הפרת הבטחת בחירות מהותית. הוא הסתמך על פסיקת העליון מ־1991, שבה נקבע כי מפלגות, כמו חברי כנסת יחידים, הן "יחידות חוקתיות", ולפיכך ממלאות תפקיד חוקתי.

"העותרים", כתב לוי ז"ל, "נקלעו למצב בלתי סביר, אם לא לומר מקומם, כאשר נוכחו לדעת כי בהצבעתם למפלגה אחת, הם הביאו למעשה ליישום מצעה של מפלגה אחרת, וכתוצאה מכך גרמו במו ידיהם לפינוים שלהם מבתיהם ולהרס יישוביהם. והרי את התוצאה הזו בדיוק ביקשו העותרים למנוע על ידי הצבעתם למפלגת הליכוד".

חבל שאת רוח הלכת ההשתק במשמעות הרחבה שלה, שהשופט לוי החיל אז על הונאת ההתנתקות, מרבית חבריו לא אימצו מאז.

שופט העליון אדמונד לוי. לא היה מוכן לקבל שקרים של פוליטיקאים,

אולי עכשיו, אחרי שרוב שופטי בג"ץ החילו את הלכת ההשתק על דרעי, ניתן יהיה להחיל אותה גם על החוזה הבלתי כתוב שבין הציבור לנבחריו. במדינה שבה, עוד קודם שנבחרו, כבר יודעים הנבחרים שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, ראוי שהנורמה הכי בסיסית, של אמירת אמת כהלכה מחייבת - יהא כינויה המשפטי אשר יהא - תורחב גם אל מחוץ לכותלי בית המשפט; אל השדה הציבורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר