"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכיר בקואליציה: רפורמת לוין לא תאושר כמקשה אחת – הממשלה נכונה לפשרות

הגורם, המעורה במאמצים לקידום הרפורמה, מבהיר: המערכת המשפטית תעשה בחוכמה אם תצטרף לדיון, אחרת הממשלה תעצב לפי הבנתה את יחסי הכוחות בין הרשויות • בינתיים אמר הערב רה"מ נתניהו כי "הרפורמה תצא לדרך" - אך לא התחייב כי תושלם

,עודכן
0השמעה
רה"מ בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

גורם בכיר בקואליציה, המעורה במאמצים לקדם את הרפורמה המשפטית, מבהיר כי אין כוונה לאשר את כולה כמקשה אחת. בשיחה עם "ישראל היום" אמר הגורם הפוליטי כי הנחת העבודה של הממשלה היא שייפתח שיח עם בכירי מערכת המשפט. במגעים אלה, כך העריך, יתברר מהם המרכיבים הבעייתיים יותר ברפורמה מבחינת המשפטנים, ומהם הסעיפים שלגביהם ניתן להגיע להסכמה.

לדבריו, לנציגי הממשלה ברור שחלק ממרכיבי הרפורמה שמציע שר המשפטים יריב לוין יוצרים כפילויות. על כן, קיימת נכונות לוותר על חלק ממרכיבי החבילה כך שבסופו של דבר יהיה שינוי משמעותי ביחסי הכוחות בין הרשות השופטת לרשויות האחרות, אך הוא לא יכלול את כל המרכיבים של חבילת לוין.

נכונות הממשלה להתפשר עשויה להיות בדוגמה כזו: בתמורה לנכונות של מערכת המשפט לקבל את המבנה שמציע לוין לוועדה לבחירת שופטים, תסכים הממשלה להגדיל את מספר הח"כים הנדרש כדי לאשר מחדש חוק שפסל בית המשפט העליון.

.

תמרון חלופי אחר ייתכן בין דרישת הממשלה לבטל את שיטת הסניוריטי לבין כוונה לשלוט בוועדה לבחירת שופטים.

עם זאת, כדי לגבש מתווים מסוג זה נדרש לקיים שיח שכרגע עוד לא החל. גם מאמציו של הנשיא יצחק הרצוג, לפתוח ערוץ בין הממשלה למשפטנים, עדיין לא צלחו.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות,צילום: הרצי שפירא

קודם כל - שיח

לדברי הבכיר, המערכת המשפטית תעשה בחוכמה אם תיכנס לדיון עם הממשלה על מרכיבי החבילה, שכן כך תוכל להשפיע על התוצר הסופי. בלא שיח כזה, הממשלה תעצב לפי הבנתה את יחסי הכוחות בין הרשויות.

יצוין כי מדבריהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן, עולה כי הם נכונים לשנות מרכיבים בהצעת הרפורמה. נתניהו לא הביע בשום שלב מחויבות לרפורמת לוין, אלא מסתפק בהצהרות כלליות על הצורך בשינוי האיזונים בין הרשויות.

בישיבת סיעת הליכוד הערב (שני) הסתפק נתניהו באמירה כי "הרפורמה תצא לדרך", אך לא התחייב כי תושלם. לוין ורוטמן אמרו בהצהרותיהם הפומביות כי הם פתוחים לשמוע עמדות מכל הצדדים, וישקלו שינויים בהצעת הרפורמה - אם ישתכנעו בנחיצותם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר