בכירים בליכוד לסמוטריץ': להשוות את שכר רה"מ, נשיאת העליון ויו"ר הכנסת

בכירים בליכוד ביקשו משר האוצר סמוטריץ' להכניס לחוק ההסדרים בתקציב המדינה - חוק שיתקן את פערי השכר בין נושאי המשרה הבכירים במגזר הציבורי. למעשה, החוק יקבע שכר שווה בין ראש הרשות השופטת, נשיא בית המשפט העליון, ראש הרשות המבצעת (רה"מ) וראש הרשות המחוקקת (יו"ר הכנסת).

המטרה: לתקן את המצב שבו נשיא העליון ושופטי העליון מרוויחים הרבה יותר מראש הממשלה. וכן להשוות גם בין השכר של השרים לשכר של שופטי העליון.

נוסף על כך, מוצע כי נושאי השכר לא יקבעו את שכרם. כלומר, ועדת הכספים וועדת הכנסת לא יקבעו את שכר הח"כים ונושאי המשרה הבכירים, אלא תקום ועדה ציבורית, שתקבע את גובה השכר והמדרג של כל נושאי השכר הבכירים במגזר הציבורי.

בקרוב צפויה העלאה בשכר הח"כים, השרים והשופטים בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק, שהוקפאה מאז משבר הקורונה. על פי המלצת ועדת אלבשן, שכר הח"כים יעלה ב-5.1% ולא ב-12.5% כפי שעלה שאר השכר הממוצע במשק. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, סיפר כי הוא יחיל את העלייה המקוצצת גם על שאר נושאי המשרה כמו שרים ושופטים, ולא רק על הח"כים.

כיום, לפני העלאה הצפויה, שכר ראש ממשלה עומד על 56,345 שקלים. שכר יו"ר הכנסת עומד על שכר זהה ואילו שכר נשיאת העליון עומד על 104 אלף שקלים. כמו כן, שכר שר בממשלה עומד על 50,673 שקלים ואילו שכר ממוצע של שופט בעליון עומד על כ-80 אלף שקלים.

כאמור, מדובר בפערים גבוהים אשר נובעים, בין היתר, מתוספות השכר להם זכאים השופטים כמו רכיב שכר בעל משקל גבוה לוותק, יותר מאשר ברוב המקצועות במדינה. נציין כי החוק שהתבקש סמוטריץ' לבחון להכניס לחוק ההסדרים, הוגש בכנסת הקודמת על ידי שר המשפטים יריב לוין.

לפי החוק שהגיש לוין, תקום ועדה ציבורית חיצונית, שתקבע את שכר נשיא המדינה וממנו יגזרו שכרם של שאר נושאי המשרה הבכירים בשירות הציבורי. החוק לא נוקב בסכומים, אך לאור העובדה כי סמוטריץ' תמך בקיצוץ שיעור העלייה של שכר הח"כים - הערכה כי אם אכן הרפורמה תמומש, סיכוי סביר כי שכר השופטים הוא דווקא זה שיפגע, לעומת האפשרות שיעלו את שכרם של ראש ממשלה, יו"ר הכנסת ונשיא המדינה לסכומים של יותר מ-100 אלף שקלים, כפי שמרוויחה כעת נשיאת העליון.

מדרג השכר

המדרג, שמופיע באותו חוק, קובע כי שכר נשיא/ת עליון, ראש ממשלה ויו"ר כנסת יהיה שווה לשכר שקבעה הוועדה הציבורית לנשיא המדינה לרבות השוואה של הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, תוספות של ותק ותשלומים נוספים שונים, שמגולמים בשכר זאת, ומטרתם לא ליצור פערים בין ראשי הרשויות.

בדרג השני, ראש אופוזיציה, מ"מ רה"מ ומשנה לנשיא/ת בית המשפט העליון ירוויחו 94 אחוזים מהשכר שנקבע לנשיא.

שרים, שופטי עליון ורבנים ראשיים ירוויחו 88 אחוזים משכר הנשיא. ח"כים, שופטי בית משפט מחוזי, חבר בית הדין הרבני הגדול וקאדים חברי בית הדין לערעורים ירוויחו 76 אחוזים מהשכר שיקבע לנשיא. וכך ממשיכה הטבלה, שמוצעת בחוק שהוגש לעשות מדרג בין נושאי המשרה הבכירים בשירות הציבורי.

היוזמה הזו בממשלה לשינוי נושא השכר עלה גם במסגרת השיח על דרישתו של משה בר סימן טוב להרוויח בתור מנכ"ל משרד הבריאות כמו מנהל בית חולים גדול, יותר משכר מנכ"ל משרד ממשלתי. גורמים בממשלה טוענים כי זה מצב אבסורד שבו שר מרוויח פחות מאלו שהוא ממונה עליהם, ולכן צריך לעשות מדרג.

באוצר טוענים כי הם מכירים את היוזמה הזו, ואכן בחוק ההסדרים יופיעו רפורמות משמעותיות, אך טרם החלו לעסוק בחוק הספציפי שהוצע. ההערכה כי גם אם סמוטריץ' יחליט לאמץ את הרפורמה בעניין, הוא יעסוק בכך רק לאחר המו"מ עם ההסתדרות על שכרם של עובדי המגזר הציבורי.