מדד הדמוקרטיה: רוב הציבור בעד מתן סמכות לבג"ץ לפסול חוקים, שפל באמון במוסדות המדינה

55.6% מהציבור תומכים בכך שלבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם הם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה, כך עולה ממדד הדמוקרטיה הישראלית שפרסם היום (ראשון) המכון הישראלי לדמוקרטיה. כמו כן, לפי המדד, אמון הציבור בבית המשפט העליון בתקשורת, בכנסת ובמפלגות נמצא בשפל.  

ממצאי מדד הדמוקרטיה הישראלית מגלים כי לאורך השנים חלה התחזקות מובהקת בקשר שבין המיקום העצמי הפוליטי (ימין, מרכז, שמאל) של המרואיינים היהודים לבין כלל עמדותיהם בשאלות שבהן עוסק מדד הדמוקרטיה, כשהפערים בין המחנות הם ברורים ושיטתיים. כך הדבר גם בציבור הערבי, בפילוח לפי מי שהצביעו למפלגות לא ציוניות (ערביות) או למפלגות ציוניות.

שלא כבעבר, האבחנה בין ימין לשמאל (יהודים) הולכת מתרחקת מנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני והיא כוללת כיום כמעט את כל התחומים הפוליטיים-חברתיים הפנים והחוץ-מדינתיים. מאפיין נוסף המתחזק עם השנים הוא החפיפה בין מיקום עצמי פוליטי לבין מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים: בקרב הציבור החילוני יש חלוקה כמעט שווה בין הממקמים עצמם בשמאל, במרכז ובימין, אבל שבשאר הקבוצות, ובעיקר בקרב הדתיים לאומיים והחרדים, יש רוב ברור למי שממקמים עצמם בימין.

בין מדידת 2012 למדידת 2022 ניכרת ירידה חדה בשיעור האופטימיים לגבי עתידה של ישראל (בכלל המדגם מ-76% ל-49%). המגמה דומה בקרב יהודים וערבים, אם כי אצל היהודים נשמר רוב אופטימי ואילו אצל הערבים מדובר כיום במיעוט (יהודים 2012 – 79%, 2022 – 51%; ערבים 2012 – 60%, 2022– 37%).

לגבי מצבה הכללי של ישראל, מ-2003 עד 2018 הייתה עלייה מתמדת בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד (מ-11% ל-53%). לעומת זאת, מהשיא ב-2018 ועד יוני 2022 חלה ירידה רציפה בשיעור זה (מ-53% ל-25%). במדידה האחרונה (אוקטובר 2022) נמצאה עלייה בשיעור המגדירים את מצבה של ישראל טוב או טוב מאוד וירידה בשיעור המגדירים את מצבה כ"רע מאוד ודי רע". אין הבדלים ניכרים בשאלה זו בין יהודים לערבים. בקרב היהודים שיעור הגאים בהיותם ישראלים הוא יציב (ממוצע רב-שנתי 2022-2003 - 85.9%). בקרב הערבים שיעור זה יציב פחות ונמוך בהרבה (ממוצע רב שנתי 2003-2022 - 46%).

רוצים להישאר בארץ

רוב גדול ויציב של יהודים וערבים, בהבדלים קטנים בלבד בין קבוצות המשנה, מעוניינים להישאר בארץ. כך הדבר לא רק בקרב המבוגרים אלא גם בקרב הצעירים (18-24): פחות מרבע רוצים לחיות במקום אחר (23% מהיהודים ו-22% מהערבים).

מוסדות השלטון: האמון במוסדות מ-2003 מדדי הדמוקרטיה בודקים את אמון הציבור ב-8 מוסדות (צה"ל, משטרה, נשיא המדינה, בית המשפט העליון, הממשלה, הכנסת, המפלגות הפוליטיות והתקשורת). במדידת 2022 (ממוצע יוני ואוקטובר) נמצאה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות בהשוואה לממוצע הרב-שנתי של כל אחד מהם.

אולם במדידת אוקטובר 2022 יש עלייה באמון בשני מוסדות בהשוואה לשנה שעברה – צה"ל (יהודים – מ-78% ל-85%) ונשיא המדינה (כלל המדגם מ-55% ל-62%). עבור ארבעה מוסדות מדידת אוקטובר 2022 היא הנמוכה ביותר אי פעם: בית המשפט העליון (42%), התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%).

בכלל המדגם משיא באמון בכלל מוסדות המדינה ב-2012 (ממוצע 61%) הייתה ירידה לשפל חסר תקדים (33%) במדידת 2022. ממוצע האמון לכלל המוסדות לשנים 2003- 2022 היה בציבור היהודי 49.7% ובציבור הערבי 36.3%.

משנת 2014 ועד 2022 חלה עלייה גדולה בשיעור המסכימים כי "כדי לטפל בבעיות המיוחדות של מדינת ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל" (מ-41% ל-61%). בנושא זה יש דמיון רב בין היהודים לערבים. פילוח לפי מחנה פוליטי (יהודים) מעלה כי בשמאל תומכים בכך כיום 38%, במרכז - 54% ובימין - 68%).

ביטול חוקים על ידי בית המשפט העליון - בכלל המדגם ב-5 מדידות לאורך יותר מעשור רוב ממוצע של 55.6% תומכים בכך שלבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בקרב הערבים התמיכה בכך גבוהה בהרבה מאשר בקרב היהודים (87% לעומת 51%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה רוב של תומכים בשמאל ובמרכז (89% ו-70%) לעומת מיעוט בימין (37.5%).

רוב הציבור: ישראל דמוקרטית גם לערבים

כמו כן, בדומה לשתי המדידות הקודמות (2018 ו-2020), גם במדידת 2022 רוב גדול בציבור היהודי (69%) חושבים שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים. אבל ההבדלים בין המחנות הפוליטיים הם גדולים: בימין (74%) ובמרכז (69%) תומכים בהיגד זה, לעומת פחות ממחצית בשמאל (47%). אולם כמו בשתי המדידות הקודמות גם במדידת 2022 בקרב הערבים רק מיעוט (31%) חושבים שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם עבורם. ההבדל בעניין זה בין מצביעי המפלגות הלא-ציוניות הערביות למצביעי המפלגות הציוניות הוא גדול (בהתאמה 19% ו-62%).

היחסים בין ערבים ליהודים בישראל - מאז 2018 חלה עלייה גדולה בשיעור היהודים המגדירים את טיב היחסים בין יהודים לערבים בישראל כרעים או רעים מאוד (מ-27% ל-60%). רק 4% מהיהודים מגדירים כיום יחסים אלו כטובים או טובים מאוד. מגמה דומה, אך מתונה יותר, נמצאה גם בקרב הערבים. כאן עלה שיעור המגדירים את היחסים כרעים או רעים מאוד מ-26% ב-2018 ל-45% כיום. רק 17% מהערבים מגדירים כיום את היחסים הללו כטובים.

ניכרת עלייה חדה בציבור היהודי בשיעור הסבורים שבישראל צריכות להיות לאזרחים יהודים יותר זכויות מאשר לאזרחים לא-יהודים (2022 – 49%; ממוצע רב שנתי – 36.6%).

רצון הערבים אזרחי ישראל להשתלב בחברה הישראלית - בציבור היהודי חלה ירידה חדה בשיעור המעריכים כי האזרחים הערבים רוצים להשתלב בחברה הישראלית (2018 – 67%; 2022 – 40%). בקרב הערבים יש רוב גדול וקבוע המעריכים כי האזרחים הערבים מעוניינים בשילוב (2022 – 75%, ממוצע רב שנתי - 76.6%).

המתח החזק ביותר בחברה הישראלית - לאורך השנים חלו שינויים משמעותיים בהערכה מהו המתח החזק ביותר בחברה. עד 2016 (כלל המדגם) השיעור הגבוה ביותר הצביעו על המתח בין יהודים לערבים. בשנים 2018-2020 תפס את מקומו בראש הסולם המתח בין ימין לשמאל. אבל מאז קיץ 2021 חזר המתח בין יהודים לערבים לעמוד בראש סולם המתחים.

האיזון בין הרכיב היהודי לדמוקרטי - בין 2019 ל-2022 ניכרת ירידה בשיעור הסבורים שיש כיום איזון במדינת ישראל בין הרכיב היהודי לדמוקרטי (מ-28% ל-18%). זאת לצד עלייה בשיעור המציינים כי הרכיב הדמוקרטי חזק מדי (מ-18% ל-25%).

פילוח נתוני 2022 לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מעלה כי רוב גדול מהחרדים (85%) היו רוצים שהרכיב היהודי יהיה חזק יותר, כמו גם 77% מהדתיים הלאומיים ו-58.5% מהמסורתיים דתיים. בקרב החילונים 51% מעדיפים את הרכיב הדמוקרטי.

בקרב החילונים הרוב (ממוצע הרב שנתי 66%) חושבים שיש לפעול תמיד לפי עקרונות הדמוקרטיה; בקרב המסורתיים התשובה השכיחה היא "בהתאם למקרה" (42%); ובקרב הדתיים הלאומיים והחרדים הרוב חושבים שיש לפעול תמיד לפי ציווי ההלכה היהודית (57% ו-89%).

הנשיא יצחק הרצוג אמר בתגובה למדד: "מרגע שנבחרתי לנשיא המדינה, הצבתי את המחלוקות והשסעים בחברה הישראלית, כאחד הנושאים הדחופים ביותר עבורי. לכן, אני מודאג מאוד משלושה הנתונים שנמצאים בדו״ח שמוגש לי היום: היחלשות הסולידריות בישראל, ערעור תחושת השייכות למדינה, והירידה במידת האופטימיות באשר למצבנו. אלה נתונים קשים שמצטרפים לעוד חלקים בדו"ח, שמשקפים את המתחים הפנימיים בתוכנו".

"במילים אחרות - הלכידות שלנו נחלשת, וחייבים לעשות הכול כדי לבנות אותה מחדש", הוסיף הנשיא. "אני מאמין שהדרך הנכונה מתחילה באחריות. אחריות של כל אזרח ואזרחית, ויותר מכך - אחריות שלנו – נבחרי הציבור. אני מתכוון להמשיך לפעול ולהקדיש לנושא הזה את מרב מאמציי. הסולידריות והשייכות קריטיות לחוסננו, ועלינו לעמול על ביסוסן וחיזוקן – יום-יום, שעה-שעה".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר: "מדד הדמוקרטיה מלמד בבירור: אין רוב בציבור לשינויים שמטרתם החלשת בית המשפט העליון וריסוק מערכת המשפט. מכלול היוזמות שמקדם שר המשפטים יביא, במצטבר, לריסוק עיקרון הפרדת הרשויות, לשליטה של הרשות המבצעת ברשות השופטת ולסירוס היכולת של בית המשפט העליון להגן על הפרט מפני שרירות ליבו של השלטון".

"אזרחי ישראל ומנהיגי הציבור מכל הסקטורים מחויבים לעשות כל שביכולתם כדי לבלום את היוזמות החד-צדדיות המסוכנות הללו", הוסיף פלסנר. "לצד פעילות נמרצת ונחושה לעצירת היוזמות, זה הזמן ללכת למהלך שיתבסס על הרכב רחב של נציגי ציבור ומומחים שבו ידונו ויגבשו את הפרקים החוקתיים שישקמו את היציבות, יצמצמו את הקיטוב וישמשו כבסיס של המשטר הישראלי".

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, אמרה: "מדד 2022 מצביע על החמרת פיצול עמדות הציבור לפי השתייכות למחנות פוליטיים, עד כדי כך שלא ברור שנותר בסיס ישראלי משותף בשאלות עקרוניות כמו גם בשאלות מעשיות בנוגע לאופייה ואופן התנהלותה של מדינת ישראל".

"כמו כן, במבט של 20 שנה לאחור נראה שבנושאים רבים חלה שחיקה בעמדות הציבור לגבי עקרונות יסוד של הדמוקרטיה, בציבור היהודי בעיקר בנוגע לשוויון האזרחי בין יהודים לערבים. כמו כן, חלה ירידה ברורה בשאיפה שמדינת ישראל תציג איזון בין ההיבט הדמוקרטי להיבט היהודי, כאשר למעט בציבור החילוני, בקבוצת הרוב היהודית ההעדפה ההולכת ומתחזקת היא להיבט היהודי", אמרה פרופ' הרמן. 

מדד הדמוקרטיה הישראלית נערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר 2022, שנערך באינטרנט ובטלפון בין התאריכים 22 במאי ו-21 ביוני, רואיינו 1,092 איש ואישה בשפה העברית ו-219 בשפה הערבית, והם מהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל גילי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 2.76% ± ברמת ביטחון של 95% (3.02% ± למדגם היהודים ו-6.75% ± למדגם הערבים). איסוף הנתונים בוצע בעברית על ידי מכון "מידע שיווקי" ובערבית על ידי מכון המחקר "אפקר". חלק מהשאלות נשאלו שוב בסוף אוקטובר 2022 על ידי מכון המחקר "מדגם". בכלל מדדי הדמוקרטיה משנת 2003 רואיינו 23,356 ישראלים (19,614 יהודים ו-3,742 ערבים).