"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כל התרחישים האפשריים: פסילת מינוי דרעי תכניס את הקואליציה לטלטלה

במערכת הפוליטית דרוכים לקראת הכרעת בג"ץ • במידה שבממשלה יבחרו בביטול מזורז של עילת הסבירות - האם נתניהו יפטר את דרעי עד העברת החוק? הנחת המוצא הרווחת היא שכן • אלו הצעדים שעומדים בפני הקואליציה

,עודכן
0השמעה
דרעי. יוכל לפנות לוועדת הבחירות, צילום: יונתן זינדל/פלאש90

המערכת הפוליטית דרוכה ומחכה להכרעתם של שופטי בג"ץשדנו אתמול בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לשר. אין אנו יודעים מה תהיה הפסיקה, אך משפטנים בכירים מצביעים על שלושה תרחישים מרכזיים. בקואליציה ובש"ס כבר הדגישו כי יפעלו בכל הכלים החוקיים העומדים לרשותם בכנסת כדי לאפשר לדרעי להיות שר, כך שלכל פסק דין שלא יהיה - תהיה השלכה מיידית על הפעולות הפוליטיות הפרלמנטריות בכנסת.

התרחיש הראשון -בית המשפט יפסול את התיקון לחוק היסוד, כך שהחוק יוחזר למצבו הקודם שבו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יידרש שוב לשאלת קלונו של דרעי. במידה שהחוק ייפסל, דרעי יוכל לבחור אם לגשת ליו"ר ועדת הבחירות בדרך המלך או שהקואליציה תמהר לחוקק פסקת התגברות כפי שהיא תכננה לעשות בכל מקרה - כדי לייתר את פסילת החוק בבג"ץ.

ההרכב המורחב שדן במינוי דרעי,צילום: אורן בן חקון

לאור העובדה שגם היועמ"שית גלי בהרב־מיארה וגם היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק מסרו לבג"ץ כי לדעתן אסור לבית המשפט להתערב בחקיקת חוק היסוד, ומשום שיהיה מדובר בצעד מרחיק לכת שאין לו מקור סמכות, ההערכה היא כי השופטים לא יפנו לכיוון הזה.

התרחיש השני -השופטים לא יתערבו בתיקון חוק היסוד, אך יקבעו כי המינוי של דרעי אינו סביר מכוח עילת הסבירות. ההערכה היא כי התרחיש הזה הוא בעל הסיכויים הגבוהים יותר. במקרה כזה נתניהו יידרש לפטר את דרעי מתפקידו כשר.

על פי תסריט זה - הקואליציה יכולה לבטל בהליך מזורז בחוק את עילת הסבירות ואז למנות את דרעי לשר מחדש, כך שבג"ץ לא יוכל לפסול שוב את המינוי בטענת חוסר סבירות. ביטול עילת הסבירות כלולה ממילא ברפורמה של לוין, כך שאם תרחיש זה יצא אל הפועל, המהלך יעלה לראש סדר העדיפויות.

נתניהו ודרעי,צילום: אורן בן חקון

עם זאת, ביטול עילת הסבירות הוא לא היחיד שנמצא בסל הכלים של המשפט המנהלי בו בג"ץ יכול לעשות שימוש כדי לפסול את מינויו של דרעי. מדובר בהליך חקיקה מורכב שטרם ברור איך הוא יתבצע במהרה.

שאלה נוספת שעולה, במידה שיבחרו במסלול של ביטול מזורז של עילת הסבירות - האם נתניהו יפטר את דרעי עד העברת החוק או ישאירו בתפקידו. הנחת המוצא הרווחת היא שיפטר אותו ויקיים את פסיקת בג"ץ.

התרחיש השלישי -בית המשפט לא יתערב בחוק היסוד וגם לא יפסול את המינוי של דרעי בטענה לאי־סבירות. עם זאת, גורמים משפטיים מעריכים כי השופטים ינסו למצוא דרך לחייב את אריה דרעי לפנות לוועדת הבחירות המרכזית כדי שיו"ר הוועדה יכריע בשאלת הקלון.

ראש הממשלה נתניהו הבהיר בתשובתו לעתירה כי לא ניתן יהיה לייצר יציבות שלטונית ללא מינויו של דרעי לשר. המשמעות הברורה: אם המינוי של דרעי ייפסל, הקואליציה תיכנס לכאוס ותספוג מכה קשה כבר בתחילת דרכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר