הביטול השנוי במחלוקת של סעיף ההסתה יוצא לדרך - וברקע התנגשות בין הליכוד לעוצמה יהודית: למרות הביקורת סביב ביטול סעיף ההסתה לגזענות כמניעה להתמודדות לכנסת, מפלגת הליכוד הודיעה היום (ראשון) כי המהלך ייצא לפועל, אך במקביל נתניהו יחוקק חוק חדש "למלחמה בגזענות ובטרור, שיבטיח אכיפה שוויונית ואפקטיבית ליהודים וערבים כאחד". השותפה לביטול הסעיף, מפלגת עוצמה יהודית בראשות בן גביר, הודיעה בתגובה כי החוק החדש שמקדם נתניהו לא הובא לידיעתם.
"סעיף 7א' לחוק יסוד: הכנסת לא מנע התמודדות לכנסת של תומכי טרור וגזענים", נכתב בהודעת הליכוד. הסעיף המדובר הוא זה שאפשר לבג"ץ למנוע מחברי עוצמה יהודית, ברוך מרזל, בנצי גופשטיין, וח"כ לשעבר מיכאל בן ארי, להתמודד לכנסת.
לאחר הודעת הליכוד, בעוצמה יהודית אמרו כי החוק החדש שמקדם נתניהו במקום סעיף ההסתה לגזענות לא הובא לידיעתם. "לתשומת לב חברנו בליכוד, אנחנו רגילים שסיכום זה סיכום ומילה זו מילה וחשוב לשמור על עיקרון זה כדי להביא לממשלה יציבה. החוק החדש שהליכוד עדכן כי בכוונתו להביא לא הובא לידיעתנו", נמסר מעוצמה יהודית.
"אנו כמובן פתוחים לשמוע איך נסלק מהכנסת את טיבי, עודה ועופר כסיף. מטרת ביטול סעיף 7א - עילת גזענות, היא להפסיק את העוול שעושים רק כלפי יהודים - יזבק, זועבי, בשארה לא נפסלו. אם הליכוד ירצה הצעת חוק חדשה נשמח לשיח. גם אנחנו לא רוצים גזענות בכנסת ישראל אבל גם לא רוצים הפליה ורדיפה רק נגד יהודים, בעוד שונאי ישראל כמו איימן עודה מתמודדים לכנסת".
אתמול שני ח"כים מהמפלגה יצאו נגד החוק. ח"כ חנוך מיליביצקי אמר באירוע "שבת תרבות: "לא חושב שהדבר הזה הוא נכון. הגשתי הצעת חוק שמשווה את הסעיף הזה גם בבחירות המקומיות ולכן אני בטח לא חושב שצריך להסיר אותו ומקווה שהוא לא יוסר בסופו של דבר". חבר הכנסת דוד ביטן הודיע בתוכנית פגוש את העיתונות בחדשות 12 כי לא יצביע בעד ביטול הסעיף ואמר "הליכוד איבד את זה במשא ומתן".
ישראל לא תצטרף לאמנה הבינלאומית למאבק באלימות
בתוך כך, במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית, הוחלט כי הממשלה לא תאשר את הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול, כך פורסם באתר וואלה. מטרת האמנה היא להיאבק באלימות במשפחה בכלל ובאלימות נגד נשים בפרט. לפני כחצי שנה פורסם ב"ישראל היום" כיצד ישראל כמעט הצטרפה לאמנה שסיבכה את פולין.
האמנה כוללת כמה סעיפים שנויים במחלוקת - ביניהם סעיף 60 שקובע כי כל אישה שנפלה קורבן לאלימות מגדרית תוכל לבקש מעמד של פליטה, וסעיף 61 שקובע כי אין להחזיר לארצות מוצאן נשים שקיים חשש כי יסבלו בהן מאלימות מגדרית. ל"ישראל היום" נודע אז כי במהלך הדיונים המקצועיים שערך שר המשפטים גדעון סער עם בכירים במשרדו ועם מומחים חיצוניים, העלה ד"ר יונה שרקי, מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, את העובדה שפולין, שכבר חתומה על האמנה, ניסתה לנקוט באותה שיטה כדי לעקוף את סעיפי ההגירה הבעייתיים - ונכשלה.
שר המשפטים גדעון סער קידם את הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול בתמיכת הדרג המקצועי במשרדו, אולם לאחר שלמד על הבעיות שהובאו בכתבה ב"ישראל היום" ועל בעיות נוספות באמנה, החליט לדחות את תהליך ההצטרפות של ישראל אליה. כשבועיים וחצי לאחר מכן הודיע סער כי משרדו ימשיך לקדם את הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול, אך לבסוף ישראל לא הצטרפה לאמנה. במהלך מערכת הבחירות האמנה חזרה לכותרות, כשראש הממשלה יאיר לפיד אמר בשיחה עם ארגוני נשים כי הוא מתכוון לקדם את הצטרפות ישראל ל"אמנת איסטנבול".