"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
כאן בהפרטה

הצעת החוק להפרטת התאגיד: אם אין קונה - ייסגר

סגירת גוף תקשורת שוב על הפרק • ח"כ שלמה קרעי הגיש הצעת חוק שנויה במחלוקת, שלפיה התאגיד יעמוד למכירה • אם בתום שנתיים לא יימצא רוכש - כאן ייסגר

,עודכן
0השמעה
תאגיד השידור הציבורי, צילום: אורן בן חקון

ח"כ שלמה קרעי הגיש לאחרונה הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי (כאן 11) ומכירתו לגוף מסחרי פרטי.על פי ההצעה, אם התאגיד לא ימצא קונה פרטי הוא יפסיק את שידוריו וייסגר בתוך שנתיים.

הצעת החוק הזו של קרעי, שהגיש בעבר הצעות דומות, מגיעה על רקע הרצון בליכוד לסגור את התאגיד, כפי שדיווח עמית סגל בחדשות 12 לפני שבוע. בליכוד טענו כי הנושא לא עלה בהסכמים הקואליציוניים, אך נראה כי יש בליכוד מי שכבר פועל לקדם את המהלך, והעדות לכך היא הצעת החוק של שלמה קרעי. עם זאת, עד עתה נתניהו לא התבטא בנושא.

בשנת 2017 נתניהו הביע את רצונו לסגור את תאגיד השידור, אך משה כחלון, השותף הבכיר בממשלה דאז, סיכל את המהלך והתעוררה מחאה ציבורית נגד הסגירה. כיום מדובר במהלך שנראה ריאלי, לאור העובדה שהקואליציה המתגבשת נחשבת הומוגנית ולא נראה כי יש מי שיפעיל את כובד משקלו הפוליטי למנוע את המהלך.

ח"כ שלמה קרעי,צילום: אורן בן חקון

נוסח החוק מדבר על הפרטת כל התאגיד, אך יש גם קולות שקוראים בעיקר להתעסק בסגירת מחלקת החדשות. החוק קובע כי ההליך להפרטת תאגיד השידור הציבורי יימשך שנתיים, ואם לא יימצא קונה פרטי הוא ייסגר. לפי החוק, ארכיון התאגיד וקנייניו הרוחניים יועברו לבעלות המדינה. נוסף על כך, החוק קובע כי שידורי הרדיו של התאגיד ייסגרו, למעט שידורי רשת ב', אשר תוצע למכירה לגוף פרטי. מי שיקנה את רשת ב' יקבל גם רישיון לתחנה ארצית, בניגוד למצב כיום שבו רק גופים ציבוריים מחזיקים ברישיון לרדיו ארצי.

הטענה להצדקת החוק נובעת בעיקר משיקול של הפסקת המימון הציבורי ופתיחת שוק התקשורת לתחרות. בדברי ההסבר לחוק נכתב: "תקציב תאגיד השידור מורכב משני מקורות: תקציב ממשלתי קבוע בחוק וצמוד למדד, ותקציב המתבסס על גביית אגרת רדיו לרכב. תקציב זה עומד על כ־800 מיליון שקלים. מדובר בסכום גבוה במיוחד, שאפילו המאמינים בחשיבותו של שידור ציבורי נפעמים מהיקפו".

עוד נכתב בדברי ההסבר לחוק כי "בעידן של אינטרנט בנגישות גבוהה במיוחד, הטענה שנדרש שידור ציבורי כדי לתת מענה לרב-תרבותיות הקיימת בישראל אינה רלוונטית יותר. על אף תקציב גדול במיוחד, תאגיד השידור לא מציע תכנים רבגוניים ייחודיים, ויעידו על כך אחוזי צפייה נמוכים במיוחד בתכניו".

נציין כי מדובר בהצעת חוק פרטית שטרם קיבלה את אישור נתניהו. הערכה כי במידה ותתקיים רפורמה כזו היא תעשה על ידי שר התקשורת ובאמצעות חקיקה ממשלתית. עם זאת, ההצעה של קרעי מסמנת קריאת כיוון לאפשרות של המהלך.

ח"כ קרעי מסר בתגובה: "אנחנו בליכוד דוגלים בשוק חופשי ובתחרות. אין שום סיבה בעולם, בעידן של אינטרנט חופשי ותכנים רבגוניים ורב-תרבותיים, שהציבור יממן מכיסו בעל כורחו, בקרוב למיליארד שקלים בשנה, ערוצי תקשורת מסוימים ואליטיסטיים, המונעים ברוב המקרים מאג'נדה מסוימת מאוד שאינה מייצגת את מגוון הדעות בציבור הישראלי. ייצאו נא לשוק החופשי ויציגו את מרכולתם כמו יתר השחקנים בשוק התקשורת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר