"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יריב לוין לשותפות הקואליציוניות: "רוצה ששופטי העליון ייבחרו על ידי הכנסת"

שר המשפטים גדעון סער תקף בחריפות את דברי חבר הכנסת • "מדובר בתוכנית מסוכנת שתפגע באזרחי ישראל" • גם חברת הוועדה הנוכחית, אפרת רייטן, הביעה תרעומת • "המערכת המשפטית נדרסת במסיבת שיכרון כוח מטורללת" • בתגובה לסער, קרעי אמר: "אתה וחבריך ראיה לכך שהשיטה הנוכחית טובעת בביצה של משוא פנים"

,עודכן
0השמעה
לוין, נתניהו, סמוטריץ' ודרעי., צילום: אורן בן חקון

חבר הכנסת יריב לוין, המנהל את המו"מ מטעם הליכוד ומי ששמו מוזכר כמועמד המוביל לתפקיד שר המשפטים, אמר כי הוא "רוצה לשנות את השיטה, כך שלא תהיה ועדה וייבחרו שופטי עליון בכנסת".

דבריו עוררו תרעומת, והתגובות לא איחרו לבוא: שר המשפטים היוצא גדעון סער תקף: "מדובר בתוכנית מסוכנת שתפגע באזרחי ישראל". בתגובה לסער, ח"כ שלמה קרעי מהליכוד אמר: "אתה וחבריך ראיה לכך שהשיטה הנוכחית טובעת בביצה של משוא פנים".

"חכו עם נציגים לוועדה". יריב לוין,צילום: אורן בן חקון

לוין אמר את הדברים במו"מ לשותפות כשביקשו לדון בנציגי הוועדה למינוי שופטים, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. כאמור, התגובות לאמירתו לא איחרו לבוא, ושר המשפטים היוצא, גדעון סער, צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "התוכנית המסוכנת להפיכת השופטים לשפוטים ולבחירת שופטים כמינוי פוליטי תפגע בזכויות של אזרחי ישראל ובאינטרס הלאומי של המדינה. היא גם בפועל הפיכת הציווי המקראי על פניו: 'לא תכירו פנים במשפט, כקטון כגדול תשמעון. לא תגורו מפני איש'".

התוכנית המסוכנת להפיכת השופטים לשפוטים ולבחירת שופטים כמינוי פוליטי תפגע בזכויות של אזרחי ישראל ובאינטרס הלאומי של המדינה. היא גם בפועל הפיכת הציווי המקראי על פניו: ״לא תכירו פנים במשפט, כקטון כגדול תשמעון. לא תגורו מפני איש״.https://t.co/TI4EKbbRMD

— Gideon Sa'ar | גדעון סער (@gidonsaar)December 5, 2022

ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, הגיב לסער וצייץ: "אתה וחבריך - גנץ, ליברמן, בן ברק ועוד - אתם ראיה ניצחת לכך שהשיטה הנוכחית טובעת בביצה של משוא פנים".

אתה וחבריך, גנץ, ליברמן, בן ברק, ועוד, אתם ראיה נצחת לכך שהשיטה הנוכחית טובעת בביצה של משוא פנים...

ואם כבר הציווי המנותק מההקשר שהבאת, כדאי שתקרא קצת גם על "שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך" - שהעם ימנו עליהם השופטים שיראו בעיניהם יותר הגונים בכל שנה ושנה... העם. לא חבר מביא חבר.https://t.co/13qv9pfZ7g

— 🇮🇱שלמה קרעי - Shlomo Karhi (@shlomo_karhi)December 5, 2022

ח"כ שמחה רוטמן, מהציונות הדתית, הגיב לדברי סער: "יודע איפה לשופטים המכהנים יש וטו מי ייכנס לשורותיהם? באיראן".

באמת נורא.

אם ישראל תהיה כמו ארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, אוסטרליה, הולנד...

ובעצם, כמו כל מדינה דמוקרטית בעולם כמעט, שבהן שופטי הערכאה העליונה נבחרים על ידי הפרלמנט, הממשלה או שילוב של שניהם.

יודע איפה לשופטים המכהנים יש וטו מי ייכנס לשורותיהם?
באיראן.

ישראל לא תהיה איראן!

— שמחה רוטמן - Simcha Rothman (@rothmar)December 5, 2022

ח"כ אפרת רייטן, שהייתה חברת הוועדה למינוי שופטים בכנסת הקודמת, גם מסרה בתגובה: "היוזמות המופרכות, שבאות בצרורות, לפירוק המערכת המשפטית והשלטונית הדמוקרטית של מדינת ישראל נדרסת עכשיו במסיבת שיכרון כוח מטורללת. זאת לא משילות אלא השתלטות".

אומנם טרם החליטו סופית כיצד ישנו את השיטה ומתי, אך אחת האופציות המובילות היא ששופטי עליון ייבחרו על ידי הצבעה בכנסת. הגרסאות האחרות מדברות על חיזוק כוחם והרחבת הייצוג של הפוליטיקאים בוועדה על פני השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין. ההחלטה הסופית תידרש לקבל את אישורו של נתניהו. מלבד שאלת אופן מינוי שופטי העליון, עדיין לא ברור אם יאפשרו לוועדה להמשיך למנות שופטים במחוזי ובשלום, ואם כן באיזו מתכונת.

בג"ץ דן בעתירות על הסכם המתווה הימי // צילום: לע"מ

נציגות בוועדה למינוי שופטים היא בדרך כלל תפקיד נחשק שעליו מתעקשות המפלגות במו"מ הקואליציוני. ל"ישראל היום" נודע כי גם השרים המיועדים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' דרשו ייצוג בה מטעמם.

ההחלטה על שיטת בחירת השופטים צפויה להיות דרמטית ויכולה לשנות את הרכב העליון כך שיהיה בו רוב שמרני. באוקטובר 2023 יפרשו השופטות אסתר חיות וענת ברון, המזוהות כאקטיביסטיות ושנה לאחר מכן, באוקטובר 2024, יפרוש השופט עוזי פוגלמן, הנתפס אף הוא כאקטיביסט. ב־2025 יפרוש השופט יוסף אלרון, המזוהה כשופט שמרן וסנגוריאלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר