בליץ החקיקה בדרך: מ"חוק דרעי" לפסקת ההתגברות

הקואליציה המתגבשת עוד בעיצומו של המו"מ, אך כבר כעת נראה שצפויה לה עבודה רבה בכנסת על שורה של חוקים.

נכון לעכשיו, ההערכה היא שהשבעת הממשלה תיערך בשבוע הבא. כך נוצר חלון זמנים קצר לחקיקה בכנס החורף שצפוי להסתיים בסוף מארס. על פי ההסכמות בין השותפות, עד השבעת הממשלה הקואליציה מתכננת לחוקק שלושה חוקים בתוך שבוע.

העדיפות העליונה היא לחקיקת "חוק דרעי": תיקון לחוק יסוד: הממשלה, שיפטור את דרעי משאלת הקלון, כך שבית המשפט וועדת הבחירות המרכזית לא יוכלו לפסול את מינויו לשר.

לנטרל את האיום

לאחר מכן, על פי ההתחייבות של הליכוד כלפי עוצמה יהודית, הקואליציה תתקן את פקודת המשטרה כך שיחסי הסמכות בין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מול מפכ"ל המשטרה, יוסדרו בחוק בדומה ליחסי הכוחות בין שר הביטחון לרמטכ"ל.

אם שני החוקים יעברו, נתניהו מעוניין להספיק עד השבעת הממשלה לבטל את "חוק פיצול הליכוד", שעבר בכנסת הקודמת ומאפשר לארבעה ח"כים ממפלגה להתפצל לסיעה נפרדת. המטרה היא למנוע מח"כים ממורמרים במפלגתו להציב את האיום האפשרי הזה, על רקע חלוקת התיקים במפלגת השלטון.

גם לאחר השבעת הממשלה תחכה לקואליציה עבודה רבה. האתגר המרכזי בכנס החורף יהיה להכין את חוק ההסדרים ואת תקציב המדינה לשנת 2023. על פי החוק, במצב רגיל הכנסת נדרשת לעשות זאת עד שלושה חודשים מתחילת שנת הכספים, שמתחילה בינואר. אם התקציב לא עובר, יוצאים לבחירות באופן אוטומטי.

עם זאת, הפעם המצב שונה. החוק מחריג שנה שבה נערכו בחירות, ולכן לקואליציה יש 145 ימים ממועד כינון הממשלה כדי להעביר את התקציב בכנסת. כלומר, ההערכה היא שהמועד האחרון להעברת התקציב יהיה בחודש מאי.

ביטול רפורמות

יתר על כן, בקואליציה ובעיקר במפלגות החרדיות מעוניינים לבטל את הרפורמות שעברו בכנסת בממשלה היוצאת, בדגש על ביטול רפורמת הכשרות, מס החד"פ ורפורמת הסלולר הכשר. יוזמה אחרת היא להרחיב את החוק הנורבגי, כך שיותר שרים יוכלו להתפטר מהכנסת כדי להכניס ח"כים אחרים ברשימה.

יהדות התורה, ש"ס, הציונות הדתית ועוצמה יהודית מתעקשות גם על העברת פסקת התגברות ברוב של 61. יש מי שאף תומכים ברוב רגיל. ההתעקשות של החרדים על פסקת התגברות נובעת מרצונם להגן על חוק דרעי ועל חוק הגיוס.

בליכוד נתנו הסכמה עקרונית להעברת פסקת התגברות, אך לא החליטו עדיין באיזה רוב ואם לעגן זאת בפירוש בהסכמים הקואליציוניים.

בה בעת, בליכוד ובציונות הדתית יש מי שתומכים בחקיקה נרחבת כמו חוק יסוד: החקיקה, שפסקת ההתגברות היא רק חלק ממנה והיא כוללת גם את שינוי אופן בחירת השופטים והסדרת הסמכות של בג"ץ לפסול חוקים. נתניהו טרם החליט איזו חקיקה משפטית לקדם בנושא, אך ברור כי הוא יידרש לכך בהמשך.