"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

סמוטריץ' והחרדים דורשים: הפרדה מגדרית לא תיחשב כאפליה בחוק

הצעד נועד לאפשר לערוך אירועים ולימודים בהתאם לאורח חייהם של המגזר החרדי והדתי • רה"מ לפיד בתגובה: "איפה הליכוד, למה הם שותקים? איראן זה לא כאן"

,עודכן
0השמעה
הבנים בנפרד מהבנות. אפליה או לא אפליה?, צילום: יהודה פרץ

בציונות הדתית וביהדות התורה דורשים במו"מ הקואליציוני עיגון מסודר בחוק לכך שהפרדה בין גברים לנשים באירועים ציבוריים, בדגש על אירועי תרבות לדתיים וחרדים, לימודים ושירותים ציבוריים, לא תיחשב אפליה.

דרישה זו של החרדים והציונות הדתית באה על רקע הרצון למנוע "רדיפה משפטית" כהגדרתם, של גורמים במערכת המשפט תוך שהם מזכירים את המשנה ליועמ"ש לשעבר, דינה זילבר, אשר פעלה נגד הפרדה מגדרית, שדולות הנשים וארגונים נוספים שפועלים נגד אירועים ציבוריים או מתן שירותים ציבוריים שמתקיימים בהפרדה מגדרית על רקע דתי.

לימודים מעורבים באוניברסיטת בר־אילן,צילום: יהושע יוסף

גורמים מתוך המו"מ מדגישים כי לא מדובר ברצון לגרום להפרדה מגדרית או להדרת נשים בקרב הציבור הכללי, אלא לאפשר בחוק הפרדה מגדרית לאירועים ומתן שירותים של הציבור החרדי והדתי.

מקורו של הנושא המשפטי של הפרדה מגדרית הוא חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים אשר קובע כי אסור להפלות במתן שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי בין השאר בשל מגדר/מין. עם זאת, החוק מחריג קיום מסגרות נפרדות בין גברים לנשים רק בהינתן הצדקה ושלל תנאים. בנוסף, נגד הפרדה מגדרית נטען כי היא פוגעת בזכות לשוויון ולכבוד שנגזרות מחוק יסוד כבוד האדם.

דורשים הפרדה. סמוטריץ' ובן גביר,צילום: יהודה פרץ

היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, הגיש סיכום של הנחיות ותנאים לפיהם רשויות מקומיות יכולות לקיים אירוע ציבורי בהפרדה מגדרית, בין התנאים המחייבים: קיום האירוע ללא הפרדה ימנע מציבור מסוים להשתתף ממנו, העדפת קיום האירוע בהפרדה וולנטרית ולא מתוכננת, ועוד תנאים נוספים.

במהלך השנים, הוגשו שורה של עתירות נגד הפרדה מגדרית ובית המשפט העליון אף פסל את האירוע של הזמר מוטי שטיינמץ בעפולה בשל ההפרדה בין המינים.

בתגובה לפרסום צייץ רה"מ לפיד: "בזמן שבאיראן נשים אמיצות נאבקות על זכויותיהן, בישראל סמוטריץ׳ והחרד״לים שלו מנסים לשלוח נשים אל מאחורי המחסומים ולהכניס לחוק הפרדה בין נשים לגברים.
איפה הליכוד? למה הם שותקים? איראן זה לא כאן"

בזמן שבאיראן נשים אמיצות נאבקות על זכויותיהן, בישראל סמוטריץ׳ והחרד״לים שלו מנסים לשלוח נשים אל מאחורי המחסומים ולהכניס לחוק הפרדה בין נשים לגברים.
איפה הליכוד? למה הם שותקים? איראן זה לא כאן.pic.twitter.com/z0RVuLQtS8

— יאיר לפיד - Yair Lapid (@yairlapid)November 20, 2022

על רקע הדברים ומקרים מהעבר החרדים רוצים כעת להסדיר בחוק שהפרדה בין גברים לנשים על רקע דתי באירועים ציבוריים ומתן שירותים ציבוריים לא תהווה אפליה, זאת כדי לאפשר להם לקיים את אורח חייהם מבלי לעמוד בשלל תנאים.

ד״ר יופי תירוש, סגנית דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מסרה בתגובה : ״מדובר בהצעה שתשנה את פני החברה הישראלית לבלי הכר. הדרישה להפרדה באירועים תתרחב כמו שקורה כבר בשטח, ועכשיו בחסות הקואליציה החדשה יקבל גיבוי רשמי - להלוויות, לאוטובוסים, לפארקים, לחדרי מיון ולספריות ציבוריות. המפלגות החרדיות והחרד״ליות זורות חול בעיני הציבור גם בכך שהן טוענות שנשים לא נפגעות מההפרדה. נשים תמיד נפגעות מהפרדה".

ביהדות התורה כבר דרשו במו"מ מועד א' בשנת 2019 את ביטול איסור ההפרדה המגדרית באירועים ציבוריים, אך בסוף נתניהו לא הקים ממשלה ונערכו שוב בחירות.

בתוך כך, לידי "ישראל היום" הגיעו דרישות נוספות מתוך דרישות החקיקה של סמוטריץ' במו"מ הקואליציוני. כך, דורשת הציונות הדתית גם חוק שיחייב היוועצות עם הרבנות הראשית בכל ההצעות שיש בהן ממשק עם היהדות וההלכה. כך גם את הרחבת העיר ירושלים והחלת ריבונות על הרשויות הסובבות אותה במעלה אדומים, ביתר עילית, מועצת גוש עציון, אפרת וגבעת זאב. עוד הם דורשים לחוקק חוק יסוד: ההגירה, ולהקים ועדת שרים להסדרת הישובים הבדואים בנגב.

מהציונות הדתית נמסר אמש בתגובה: "הציונות הדתית, כדרכה, מנהלת את המו"מ בחדרים הסגורים. אנחנו עושים ככל האפשר שתקום בהקדם ממשלה לאומית־יהודית שתממש את ערכי הימין".

שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר: "אני מברך על ההחלטה לקבוע שגם לציבור הדתי והחרדי יש זכות לחיות כאורח חייו. הציבור החרדי מבקש הפרדה לא הדרה וכמו כל ציבור במדינת ישראל מגיע לו לקבל את מלוא הזכויות השוות. נמשיך להיאבק למען זכויות האדם של אזרחי ישראל בכלל והציבור הדתי והחרדי בפרט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר