אין מקום לטעויות: תוצאות הבחירות העניקו לפוליטיקאים מהימין את כל הכלים להצלחה

הפיגוע הרצחני באריאל, שהפריע לחגיגות השבעת הכנסת ה־25, רק המחיש את הצורך הבהול ביציבות ובממשלה מתפקדת. שלוש שנים של ממשלות מעבר וממשלות כלאיים פריטטיות נתנו את אותותיהן בשטח. אין יד מכוונת. אין ביטחון, ואין שלום.

דווקא הטקס החגיגי של השבעת חברי הכנסת, על אף שהיינו בו כבר חמש פעמים כמעט ברציפות, נתן הפעם זיק של תקווה. לפי כל הערכות, בניגוד לקודמותיה, הכנסת הזאת כאן כדי להישאר. הקואליציה שאמורה לקום בקרוב, תהיה יציבה והומוגנית ותעניק למקבלי ההחלטות שנים של שקט פוליטי, לתכנן, לגבש, ולפעול כדי להיטיב עם בוחריהם.

שום תירוץ לא יעמוד להם הפעם. תוצאות הבחירות העניקו לפוליטיקאים מהקואליציה הבאה את כל הכלים העומדים לרשותם להצלחה. איש לא תוקע מקלות בגלגליהם, איש לא מפריע להם במלאכתם. הקואליציה אפילו חסינה מגחמות אישיות של ח"כים בודדים, כיוון שאינה נשענת על רוב של 61 ח"כים בלבד, אלא רוב יציב ומוצק של 64. ממשלת חלומות.

והציפיות גבוהות. לשינויים בביטחון, הכללי והאישי, לשינויים הכרחיים במערכת המשפט. לשינוי המצב בשטח ביו"ש, ובמצב הבינלאומי עם ממשלה שלא תקבל תכתיבים ולא תיכנע ללחצים.

בנאומו בישיבה החגיגית, אמר יו"ר הכנסת היוצא מיקי לוי כי הכנסת האחרונה היתה הגרועה בתולדותיה. חיציו הופנו, איך לא, לאופוזיציה, שהחליטה להחרים את ועדות הכנסת בשל דורסנות הממשלה. בכנסת הקודמת האופוזיציה לא הכירה בניצחון הממשלה, אמר, ושכח שהיא באמת לא ניצחה. לא נהנתה לרגע לאמון העם, ולכן גם לא שרדה יותר משנה. זה כמובן לא הפריע לו בהמשך נאומו לקונן על הקיטוב והפילוג בחברה. גם בזה כמובן האופוזיציה אשמה.

אבל כגודל הציפיות כך גם עשויות להיות האכזבות. עד כה נתלו נתניהו והליכוד בגורמים שונים בקואליציה כדי להצדיק מדיניות פושרת ובלתי נחרצת בכל מה שקשור ליישום מדיניות ימין, כמו בביטחון, במשפט, בהתיישבות ביו"ש ועוד. עכשיו זה רק הם לבד. רק הימין. אין את מי להאשים. תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת היו ברורות וחדות, ועכשיו כל שנשאר זה למלא את כל ההבטחות.  

רגע מביש במיוחד היה אתמול כשאיימן עודה ועופר כסיף סירבו להצטלם בצילום המסורתי של הכנסת כשברקע סמל המדינה ודגלי ישראל. במדינה דמוקרטית מותר להתנגד לסמלי השלטון, רק לא ברור באיזו עזות מצח אפשר לדרוש להיות חלק ממנו, ליהנות מההטבות ומהמשכורות המופלגות של חברי הכנסת, ובעת ובעונה אחת לירוק לבאר שמשקה אותם.