ימצא מענה לילדים בסיכון? דרוש שר רווחה שיטפל בעצבים החשופים של החברה

בעוד חברי הכנסת מתקוטטים ביניהם על תפקידי השרים המיועדים, אף אחד לא ממש רוצה את תפקיד שר הרווחה והביטחון החברתי. המשרד, שתקציבו השנה עמד על כמעט 10 מיליארד שקלים, הוא אחד המשרדים הכי פחות נחשקים.

שר הרווחה, מאיר כהן, אמר ל"ישראל היום": "המשרד הזה נוגע בעצבים החשופים ביותר של החברה הישראלית, וסביבו נבנה חוסנה החברתי. כולי תקווה שלמשרד הזה יגיעו שר או שרה שחפצים במשרד, ולא כפשרה".

חוק רווחה חדש

היות שהפערים החברתיים והכלכליים בארץ רק הולכים וגדלים, ומערכת הרווחה נמצאת מאחור ביחס למדינות ה־OECD, אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב, מסביר כי יש לשנות גישה. "הדוגמה הטובה ביותר לכך היא שמערכת הרווחה שלנו מודדת את כמות האנשים שנמצאים מתחת לקו העוני, אבל לא שמה יעד לכמות האנשים שהיא רוצה להוציא ממעגל העוני", הוא אומר, "היא לא עושה תוכניות לטווח הארוך".

על פי תוכנית הזכות לרווחה טובה, שהגישה בחודש יוני האחרון קרן מנומדין לשר הרווחה היוצא - יש לערוך רפורמה מקיפה ועמוקה בתחום. היא עוסקת בין היתר באתגר העוני, באזרחים הוותיקים, בילדים בסיכון ובמחסור בכוח אדם בשירותים החברתייים - והיא כוללת המלצות ליישומה.

קצבאות זקנה: מאז שנת 2003 עלתה קצבת הזקנה ב־366 שקלים בלבד. כיום היא עומדת על 2,200 שקלים בחודש בממוצע. ראש הממשלה ושרי הרווחה והשוויון החברתי היוצאים פעלו בשנה האחרונה עם הביטוח הלאומי להעלאת קצבת הזקנה, ואף הגיעו להסכמות עם האוצר על העלאה דיפרנציאלית בעלות מוערכת של 3.7 מיליארד שקלים. יש לאשר את התוכנית עם אישור התקציב הבא.

הבטחת הכנסה: יש להגדיל את הסכום המשולם ולמתן את קשיחות הפרמטרים לזכאות. עם קצבה שנעה בין 1,300 שקלים ליחיד לבין 4,500 שקלים למשפחה, אי אפשר לחיות בכבוד.

חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות: רגע לפני פיזור הכנסת, הצליחה הקואליציה להעביר בתמיכת האופוזיציה את החוק שקידם השר כהן. הוא מעניק תקווה ועתיד לאנשים עם מוגבלויות ומאפשר להם להשתתף באופן שוויוני בקהילה, לחיות בכבוד ולנהל חיים עצמאיים ואוטונומיים. החוק תוקצב ב־2.2 מיליארד שקלים, ונותרה עוד שנה ורבע כדי ליישם אותו. מייסד ונשיא קרן מנומדין, חיים טייב: "זה חוק שהוא הבסיס לשוויון זכויות".

העלאת שכר העובדים הסוציאליים: רפורמת "הישג", שנכנסה לפועל בספטמבר השנה בעלות של 200 מיליון שקלים, הביאה לשינוי יסודי במבנה השכר של העובדות והעובדים הסוציאליים ולהעלאת השכר. פעימה שנייה של הרפורמה, שעלותה 200 מיליון שקלים, אמורה לצאת לפועל עם הסכמי המסגרת של כלל המשק. שר הרווחה החדש יצטרך לוודא שזה יקרה, לקבוע נורמות להעסקת העובדים הסוציאליים במשרה מלאה ולצמצם את מספר התיקים פר עובד.

יתר על כן, על הממשלה החדשה לחוקק את חוק שירותי הרווחה, שיחליף את חוק שירותי הסעד המיושן. הוא אמור להבטיח, בין השאר, את חובות כל המחלקות לשירותים חברתיים ואת שיתופם של משתמשי השירות בעיצוב התוכניות. כמו כן, עליו לשנות את שיטת חלוקת התקציבים לרשויות. כיום, רשויות חלשות מקבלות תקציבי רווחה דלים לעומת אלו האמידות.