"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שר המשפטים הבא? התוכנית שיריב לוין הציע בעבר צפויה לחזור לסדר היום
בכיר הליכוד הוא אחד המועמדים המובילים לתפקיד • הערכה: יקדם את חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את סמכות בג"ץ להתערב בחקיקת הכנסת
" | צילום: דודי ועקנין

שר המשפטים הבא? התוכנית שיריב לוין הציע בעבר צפויה לחזור לסדר היום

בכיר הליכוד הוא אחד המועמדים המובילים לתפקיד • הערכה: יקדם את חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את סמכות בג"ץ להתערב בחקיקת הכנסת

אמיר אטינגר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

יו"ר צוות המו"מ הקואליציוני, מקורבו של נתניהו ומקום שני ברשימת הליכוד ח"כ יריב לוין, נחשב מועמד בולט לתפקיד שר המשפטים בממשלה המתגבשת.

אם לוין ימונה, אחד הנושאים המרכזיים שהוא צפוי לקדם הוא קידום חוק יסוד: החקיקה, שאותו כבר הגיש בכנסת האחרונה.

לצד שינוי בחירת שופטי העליון בישראל ופסקת ההתגברות, תוכנית הדגל של לוין למערכת המשפט היא העברת חוק יסוד: החקיקה, אשר יסדיר את מנגנון העבודה של הכנסת בחקיקת חוקים אל מול הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון והיכולת של שופטים לפסול חוקים.

יריב לוין. שר המשפטים הבא?, צילום: יוסי זליגר

לפי הצעת החוק, שאותה הגיש לוין בשבתו באופוזיציה, העליון לא יוכל לפסול חוקי יסוד של הכנסת, זאת לאור חשש שבית המשפט העליון מנסה להגדיל את סמכויותיו להתערבות גם בחוקי יסוד.

מנגד, החוק מאזן ומגביל גם את היכולת של הכנסת לחוקק חוקי יסוד ברוב של 61 ח"כים בארבע קריאות - כך שהקריאה הרביעית תתבצע רק בכנסת הבאה, לאחר זו שהחלה בחקיקת חוק היסוד בקריאות הראשונות. המטרה היא לא לאפשר לרוב קואליציוני רגיל לחוקק חוקי יסוד, וכך ליצור הגבלה משמעותית על היכולת של הכנסת לחוקק חוקים כאלה - בניגוד למצב כיום.

איזון חוקתי

עוד מוצע כי שופטי העליון יוכלו לבטל חוקים רגילים רק בדיון שייערך בהרכב מלא של בית המשפט העליון, 15 שופטים, ורק אם 80 אחוז מהשופטים יתמכו בביטול החוק.

במסגרת חוק יסוד: החקיקה של לוין מעוגנת פסקת התגברות, שמאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוקים רגילים שנפסלו על ידי שופטי העליון ברוב רגיל של פחות מ־61 ח"כים, בדומה לנהוג בקנדה. עם זאת, החוק מגביל את ההתגברות של הכנסת על חוק שנפסל לקדנציה אחת, כך שהכנסות הבאות יוכלו לדון מחדש בהשארת הפסילה על ידי השופטים בתוקף.

דיון בבית המשפט העליון, צילום: נעם ריבקין פנטון

בדברי ההסבר לחוק כתב לוין: "בדומה למקובל בקנדה, מוצע כי ההתגברות תהיה ברוב רגיל, שכן אין מדובר בתיקון חוקתי קבוע. מוצע כי ההתגברות תהיה מוגבלת למשך תקופת כהונה אחת של הכנסת, ונבחרי הציבור בתקופת הכהונה הבאה ישקלו מחדש את האיזון החוקתי".

הנושא תופס חלק מרכזי במשא ומתן הקואליציוני. אחת הטענות במחנה הלאומי היא שהתחייבות לפסקת התגברות בלבד אינה מספקת, ושצריך להעביר חוק יסוד: חקיקה נרחב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...