נתניהו בצומת דרכים: הגשמת אידיאולוגיית הימין מול ריצוי מתנגדיו

לאחר שהנחיל תבוסה גורפת לכל מתנגדיו, ראש הממשלה הבא של ישראל, בנימין נתניהו, עומד בפני צומת מכריע - לאיזה כיוון הוא ינווט את הממשלה הבאה.

מצד אחד, לאחר הגלות באופוזיציה, הימין חוזר תאב משילות לשלטון. בשנה האחרונה גוש נתניהו טען שלל טענות נגד ממשלת השינוי: על אפליה בייצוג בוועדות הכנסת, על יועצת משפטית לממשלה שאישרה מינויים והסכמים בינלאומיים בממשלת מעבר, על לפיד שמינה את גיסתו לקק"ל, על עבאס שקיבל שלל תקציבים והבטחות תמורת הישארות בקואליציה, על השר מתן כהנא שעשה שינויים בנושאי דת ומדינה, על שר המשפטים גדעון סער שמינה שופטים לטעמו וניסה להעביר את חוק הגבלת כהונת ראש הממשלה וניסה לקדם גם את חוק הנאשם.

המפלגות החרדיות, חברי הליכוד, סמוטריץ' ובן גביר באים עם "אש בעיניים" כדי למשול. "למדנו מהשמאל", הם אומרים, ודודי אמסלם כבר הזהיר: "כשנחזור לשלטון, הם לא יקבלו בוועדות חצי ממה שמגיע להם. לא מכים אותנו, לא משפילים אותנו, לא דורסים אותנו. אז הם יגידו תהיו ממלכתיים? לא, זה נגמר".

על פי התוצאות, נתניהו קיבל מנדט מלא מהציבור כדי למשול, לערוך רפורמות מעמיקות במערכת המשפט, לחזק את הזהות היהודית בנושא דת ומדינה, לבצע מינויים ימניים, לפעול בנושא המדיני, לקדם ריבונות ביו"ש ועוד. אם יבחר ללכת בנתיב הזה בכל התחומים - אין מוקש שיכול לעצור אותו בקואליציה ימנית של 65-64 חברי כנסת, וגם לא בלגיטימציה שיש לו מה"בייס" הימני, שהפעם הצביע גם ברגליים.

לעבוד על המורשת

באופן אבסורדי, נתניהו הוא הסמן הליברלי, החילוני והפרגמטי ביותר מקרב חברי הקואליציה השמרנית־דתית שצפויה לקום. לאחר הפריימריז האחרונים, גם בתוך הליכוד התחזקו הקולות השמרניים, הדתיים יותר והימניים יותר ברשימה. היסטורית, נתניהו תמיד ניחן בפרגמטיות: הוא לא הלך לשינויים מרחיקי לכת ביו"ש, שמר על מערכת המשפט והכניס מפלגות מרכז־שמאל לקואליציה כדי שיהיה מי שיחשק אותו משמאל. הפעם אין חשש להכנסת מפלגה אחרת מהמרכז בשלב הראשון, אך שותפיו לגוש הימין חוששים שדווקא נתניהו הוא מי שימנע מהם למשול ולקדם את כל האג'נדות שהימין התחייב עליהן.

ברשתות הזרות סיקרו את הקואליציה המתגבשת בדגש על עלייתו של איתמר בן גביר, שלא היה מוכר בעולם. ה"וושינגטון פוסט" כתב עליו: "לאומן יהודי שקרא לגירוש של אזרחים ישראלים 'לא נאמנים', ובהם שמאלנים וערבים". נתניהו ידוע באהבת תדמיתו המדינאית בעולם, והוא לא ירצה לספוג ביקורת בביקור אצל ראשי מדינות שונים. בגיל 73, אין ספק שאת ראש הממשלה הבא מעניינת גם המורשת שהוא צפוי להשאיר אחריו.

קמפיין הפחדה מוגזם

מוצדק או לא, מתנגדיו בישראל רואים בנתניהו דמות מפלגת. קמפיין ההפחדה במעוזי השמאל משינויי משטר מתודלק באופן מוגזם. לאחר המדגמים, נתניהו נאם בפיוס על כך שיקים ממשלה שתייצג את כולם. "ננמיך את גובה הלהבות בשיח הציבורי ונפעל לאיחוי הקרעים בעם", הבטיח. בימים האחרונים ביקשו בלשכת נתניהו מבכירי הליכוד להתראיין ולהרגיע את הציבור. גם סמוטריץ' הדגיש את המסר הזה.

על הרקע הזה, בליכוד יש כאלה שמעריכים כי נתניהו ירצה דווקא לחזק את הדמויות המתונות והממלכתיות יותר ברשימתו בסבב חלוקת התיקים. עם זאת, שותפיו העתידיים בן גביר וסמוטריץ' לא ייתנו לו לסטות ממשילות ימנית בכל הכוח. בפוליטיקה אין לדעת מתי יזדמן לידיך לחזור לשלטון באופן מובהק כל כך. נתניהו יידרש להחליט אם ינסה לשקם את מעמדו מול מתנגדיו ולנסות לאחד את העם כפי שאמר. זמנים יגידו.