עתיד לוט בערפל: המפלגות מגיעות לבחירות בלי מצע ועם חזון מדיני מעורפל

בלא מעט מקרים, מגיעות המפלגות הגדולות לבחירות בלי אג'נדה. בשנים האחרונות הן גם נמנעות מדיונים מחרישי אוזניים על המצע המדיני והחברתי שלהן, כי הן הגיעו למסקנה שאין קונים למצעים. הן גם חוששות פן יעמתו אותן עם הכתוב במצע אל מול הישגיהן החלקיים במציאות.

ראש הממשלה יאיר לפיד מגיע לבחירות מבלי שהוא פורש משנה, ואין לדעת אם יש לו אחת. ברור שהוא ימנע יוזמות מסוכנות בתחום המשפטי, אבל מהי החלופה שלו, ומה יעשה בתחום המדיני - איננו יודעים.

לפיד אמר דברים חשובים באו"ם באשר לפתרון שתי המדינות. הוא אף לא הסתיר את דעתו במקומות אחרים באומרו שמדינה פלשתינית תאפשר את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אך האם לאחר שייבחר יזמין את יו"ר הרשות הפלשתינית להידברות מדינית שתוליד חזרה למשא ומתן מדיני? קשה לדעת. יהיה על לפיד להתמודד עם חברי כנסת כמו גדעון סער וזאב אלקין, והללו ידועים ביכולת הטרפוד שלהם.

לעומת זאת, מדיניותו של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, היא בבחינת סוד גלוי. לא, אין חשש כי יעמוד בדיבורו ויבטל את הסכם הגז עם לבנון, הוא לא התכוון לכך ברצינות בשום שלב. ביבי ממוקד בנושא אחר: לעשות הכל כדי לנצל את קואליציית הימין ה"מלא־מלא" כדי לנסות לבטל את משפטו.

אני מודה שלא הייתי מוכן לקבל את ההערכה הזו עד שהחל הקשר בין ביבי לבן גביר. משום שדי ברור מה הוא חושב על בן גביר, מתברר כי למרות זאת אין הוא בוחל בשום מהלך, ובכלל זה צירוף איש מסוכן כל כך לממשלה, כדי להגיע ל-61.

משמעות הדבר היא כי אם ייבחר נתניהו, יינקטו, בשלב מוקדם מאוד של הקדנציה הבאה, צעדים שישליכו על משפטו - מהחלפת היועמ"שית במי שימשוך את תיקי התביעה ל"עיון נוסף", דרך חקיקת "החוק הצרפתי", הדוחה את הדיון בתיקים של מנהיגים תחת אישום עד לאחר תום כהונתם, ועד לביטול סעיף ה"מרמה והפרת אמונים", שגם אם לא יבוטל בדיעבד - יביא לסיום הדיון באשמה זו במשפטי נתניהו.

גם אם נתניהו עצמו נזהר מאוד מלחשוף את הרעיונות הללו, בא סמוטריץ', הרואה עצמו כנראה שר המשפטים הבא, וחשף תוכנית משפטית המאיינת את תיקיו של נתניהו. כאיש מרצ - החלטתי קלה, אבל מי שמתלבטים בין אופציה מחשיכת דמוקרטיה אך ברורה מאוד לבין אופציה ערטילאית הרבה יותר - מוטב להם הפעם להעדיף את הערטילאיות.