לצד ניסיונות השכנוע והקמפיינים שהרימו המפלגות בחודשים האחרונים בכוונה לשכנע את הציבור במרכולתם, עיניהם של המועמדים הפוליטיים נשואות גם למגזרים השונים, שעל פי הערכות שונות עשויים להכריע את הכף.
אחוז החסימה גבוה במיוחד ואם הפעם תהיה השתתפות מוגברת בבחירות, מפלגות קטנות עשויות שלא לעבור את אחוז החסימה. לצד זאת, המועמדים בוחנים את שיעורי ההשתתפות במגזרים ספציפיים שבידיהם יהיה הכוח, ככל הנראה, להכריע איזה גוש ישיג את 61 המנדטים הנכספים.
המגזר הערבי
המגזר המדובר ביותר בבחירות אלה הוא המגזר הערבי. הרשימה המשותפת התפלגה פעם נוספת רגע לפני סגירת הרשימות, לאחר שמפלגת בל"ד החליטה לפרוש ממנה ברגע האחרון. בצירוף פרישתה של רע"מ בפעם הקודמת, נותרה המשותפת עם חד"ש ותע"ל בלבד ברשימה אחת.
במהלך כל חודשי הקמפיין היתה הערכה כי הציבור הערבי מיואש ולא מעוניין להשתתף הפעם בבחירות. זאת, אחרי שמפלגת רע"מ ישבה בקואליציה - לראשונה מקום המדינה - על רקע מתקפותיהם של איימן עודה ואחמד טיבי מהמשותפת. מאז שהתפלגה בל"ד, נראה היה שסיכויה לעבור את אחוז החסימה כמעט לא קיימים. אלא שבימים האחרונים, כך נראה, חל מהפך כלשהו ביחס לשיעורי ההשתתפות של הערבים, ובמפלגות השונות מדווחים כי נדמה שחלה התעוררות במגזר וכי בל"ד יכולה לעבור ברגע האחרון את אחוז החסימה.
אם שלושת המפלגות יעברו, סיכוייו של גוש הימין לקבל יותר מ־60 מנדטים צונחים דרמטית. מההערכות האחרונות עולה כי בל"ד נמצאת בעלייה ואילו חד"ש־תע"ל בירידה. רע"מ, על פי כל ההערכות, עוברת את אחוז החסימה ונשארת על 4 מנדטים.
בבחירות הקודמות שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית עמד, על פי הערכות, על כ־44.6%. בגוש השמאל מקווים, ואף פועלים לכך, שאחוז ההשתתפות באוכלוסייה הערבית יעמוד על שיעור דומה ואולי אף יותר. אם הוא ירד מ־40%, רוב הסיכויים שלא כל שלושת המפלגות הערביות יעברו.
המגזר החרדי
מגזר נוסף שהתחיל להעסיק את המערכת הפוליטית, ובמיוחד את גוש הימין, הוא המגזר החרדי. לפי נתוני הילודה והגידול הטבעי, המפלגות החרדיות היו אמורות לטפס במספר המנדטים, אולם המספר הסטטי שנמשך כבר לא מעט שנים מלמד שרבים במגזר לא מצביעים להן, או לא מצביעים בכלל.
בבחירות האחרונות עמד שיעור ההשתתפות של המגזר החרדי על כ־79%, על פי הערכות, ובגוש הימין חוששים שהפעם הוא עשוי לרדת למספר שמתקרב יותר ל־70% בלבד. לא בכדי הגיע בנימין נתניהו לבני ברק, ולא בכדי משדרים ראשי המפלגות החרדיות לחץ גדול ממה שמתרחש במגזר בימים אלה.
ערי הפיתוח
מאז פוזרה הכנסת, התבססה אסטרטגיית הקמפיין של נתניהו על המרצת השטח במעוזי הליכוד - לא מתוך כוונה להציג את צדקת דרכה של התנועה או להביא קהל חדש, אלא לדאוג שמצביעי ליכוד מסורתיים יבואו לקלפיות בהיקפים גדולים יותר מאשר בפעם הקודמת. לשם כך, אותרו במטה המפלגה "קלפיות הזהב" שבהן הליכוד מנצח בשיעור ניכר אולם אחוז ההצבעה בהן היה נמוך, ואליהן הגיע נתניהו באמצעות מיזם ה"ביבי בא" כמעט מדי ערב.
על פי הערכה, שיעור ההצבעה בערי הפיתוח עמד בבחירות האחרונות על כ־62%, ובערים "הליכודיות" - אשדוד, אשקלון, באר שבע, חדרה, חולון ונתניה - על כ־59%. מטרת נתניהו היא להעלות בערים אלה ובערים נוספות כמו בת ים וטבריה את שיעור ההצבעה ליותר מ־65% - כדי להגדיל את שיעור ההצבעה לליכוד כמו גם את מספר המצביעים הכללי, מה שעשוי להפיל מפלגות שמאל אל מתחת לאחוז החסימה.
רק לשם ההשוואה: בערי המרכז המבוססות כמו גבעתיים, הוד השרון, מודיעין־מכבים־רעות, כפר סבא, רעננה ורמת גן, שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות היה כ־69%.
תושבי יו"ש
עוד מגזר שמשתתף בשיעורים גבוהים יחסית הוא תושבי יו"ש. בפעם הקודמת הצביעו בהתנחלויות כ־72.4% מהתושבים בעלי זכות הצבעה.
לאחרונה יצא נתניהו, יחד עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, וכן עם פעילים כמו אביחי בוארון ואחרים, במיזמים שיעודדו את ההצבעה בקרב מתיישבי יו"ש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו