"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
קרב על כל קול

תרחיש הבלהות של גוש הימין וסוגיית החרדים: מספרי המפתח של המגזרים השונים

אחוז החסימה גבוה במיוחד ואם הפעם תהיה השתתפות מוגברת בבחירות, מפלגות קטנות עשויות שלא לעבור את אחוז החסימה • המועמדים נושאים את עיניהם אל המגזרים שיכריעו את גוש ה-61 מנדטים

,עודכן
0השמעה
מצביעים בקלפי, צילום: יוסי זליגר

לצד ניסיונות השכנוע והקמפיינים שהרימו המפלגות בחודשים האחרונים בכוונה לשכנע את הציבור במרכולתם, עיניהם של המועמדים הפוליטיים נשואות גם למגזרים השונים, שעל פי הערכות שונות עשויים להכריע את הכף.

אחוז החסימה גבוה במיוחד ואם הפעם תהיה השתתפות מוגברת בבחירות, מפלגות קטנות עשויות שלא לעבור את אחוז החסימה. לצד זאת, המועמדים בוחנים את שיעורי ההשתתפות במגזרים ספציפיים שבידיהם יהיה הכוח, ככל הנראה, להכריע איזה גוש ישיג את 61 המנדטים הנכספים.

המגזר הערבי

המגזר המדובר ביותר בבחירות אלה הוא המגזר הערבי. הרשימה המשותפת התפלגה פעם נוספת רגע לפני סגירת הרשימות, לאחר שמפלגת בל"ד החליטה לפרוש ממנה ברגע האחרון. בצירוף פרישתה של רע"מ בפעם הקודמת, נותרה המשותפת עם חד"ש ותע"ל בלבד ברשימה אחת.

במהלך כל חודשי הקמפיין היתה הערכה כי הציבור הערבי מיואש ולא מעוניין להשתתף הפעם בבחירות. זאת, אחרי שמפלגת רע"מ ישבה בקואליציה - לראשונה מקום המדינה - על רקע מתקפותיהם של איימן עודה ואחמד טיבי מהמשותפת. מאז שהתפלגה בל"ד, נראה היה שסיכויה לעבור את אחוז החסימה כמעט לא קיימים. אלא שבימים האחרונים, כך נראה, חל מהפך כלשהו ביחס לשיעורי ההשתתפות של הערבים, ובמפלגות השונות מדווחים כי נדמה שחלה התעוררות במגזר וכי בל"ד יכולה לעבור ברגע האחרון את אחוז החסימה.

יכולה לעבור ברגע אחרון את אחוז החסימה. יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה,צילום: אורן בן חקון

אם שלושת המפלגות יעברו, סיכוייו של גוש הימין לקבל יותר מ־60 מנדטים צונחים דרמטית. מההערכות האחרונות עולה כי בל"ד נמצאת בעלייה ואילו חד"ש־תע"ל בירידה. רע"מ, על פי כל ההערכות, עוברת את אחוז החסימה ונשארת על 4 מנדטים.

בבחירות הקודמות שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית עמד, על פי הערכות, על כ־44.6%. בגוש השמאל מקווים, ואף פועלים לכך, שאחוז ההשתתפות באוכלוסייה הערבית יעמוד על שיעור דומה ואולי אף יותר. אם הוא ירד מ־40%, רוב הסיכויים שלא כל שלושת המפלגות הערביות יעברו.

המגזר החרדי

מגזר נוסף שהתחיל להעסיק את המערכת הפוליטית, ובמיוחד את גוש הימין, הוא המגזר החרדי. לפי נתוני הילודה והגידול הטבעי, המפלגות החרדיות היו אמורות לטפס במספר המנדטים, אולם המספר הסטטי שנמשך כבר לא מעט שנים מלמד שרבים במגזר לא מצביעים להן, או לא מצביעים בכלל.

בבחירות האחרונות עמד שיעור ההשתתפות של המגזר החרדי על כ־79%, על פי הערכות, ובגוש הימין חוששים שהפעם הוא עשוי לרדת למספר שמתקרב יותר ל־70% בלבד. לא בכדי הגיע בנימין נתניהו לבני ברק, ולא בכדי משדרים ראשי המפלגות החרדיות לחץ גדול ממה שמתרחש במגזר בימים אלה.

יו"ר הליכוד נתניהו בכנס בחירות במעלה אדומים // צילום: יוני ריקנר

ערי הפיתוח

מאז פוזרה הכנסת, התבססה אסטרטגיית הקמפיין של נתניהו על המרצת השטח במעוזי הליכוד - לא מתוך כוונה להציג את צדקת דרכה של התנועה או להביא קהל חדש, אלא לדאוג שמצביעי ליכוד מסורתיים יבואו לקלפיות בהיקפים גדולים יותר מאשר בפעם הקודמת. לשם כך, אותרו במטה המפלגה "קלפיות הזהב" שבהן הליכוד מנצח בשיעור ניכר אולם אחוז ההצבעה בהן היה נמוך, ואליהן הגיע נתניהו באמצעות מיזם ה"ביבי בא" כמעט מדי ערב.

על פי הערכה, שיעור ההצבעה בערי הפיתוח עמד בבחירות האחרונות על כ־62%, ובערים "הליכודיות" - אשדוד, אשקלון, באר שבע, חדרה, חולון ונתניה - על כ־59%. מטרת נתניהו היא להעלות בערים אלה ובערים נוספות כמו בת ים וטבריה את שיעור ההצבעה ליותר מ־65% - כדי להגדיל את שיעור ההצבעה לליכוד כמו גם את מספר המצביעים הכללי, מה שעשוי להפיל מפלגות שמאל אל מתחת לאחוז החסימה.

שיעור הצבעה גבוה בערי המרכז .לפיד,צילום: גדעון מרקוביץ'

רק לשם ההשוואה: בערי המרכז המבוססות כמו גבעתיים, הוד השרון, מודיעין־מכבים־רעות, כפר סבא, רעננה ורמת גן, שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות היה כ־69%.

תושבי יו"ש

עוד מגזר שמשתתף בשיעורים גבוהים יחסית הוא תושבי יו"ש. בפעם הקודמת הצביעו בהתנחלויות כ־72.4% מהתושבים בעלי זכות הצבעה.

מעודד את המתיישבים להצביע. יוסי דגן,צילום: יוסי זליגר

לאחרונה יצא נתניהו, יחד עם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, וכן עם פעילים כמו אביחי בוארון ואחרים, במיזמים שיעודדו את ההצבעה בקרב מתיישבי יו"ש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר