"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מי נותר לבד? אלו המפלגות שחתמו על הסכמי עודפים | כך המהלך עשוי להכריע את הבחירות
הבחירות לכנסת ה-25 עשויות להיות מוכרעות על כל קול, מה שהופך את הסכמי העודפים להיות משמעותיים ביותר • גוש הימין מגיע מאורגן יותר, ואילו חלק ממפלגות גוש המרכז-שמאל לא חתמו על הסכם • מקור בכיר בחד"ש-תע"ל: "הצענו הסכם עודפים לבל"ד, אבל לצערנו הם אפילו לא טרחו לענות"
פתקי הצבעה בבחירות | צילום: אורן בן חקון
הדד-ליין הגיע

מי נותר לבד? אלו המפלגות שחתמו על הסכמי עודפים | כך המהלך עשוי להכריע את הבחירות

הבחירות לכנסת ה-25 עשויות להיות מוכרעות על כל קול, מה שהופך את הסכמי העודפים להיות משמעותיים ביותר • גוש הימין מגיע מאורגן יותר, ואילו חלק ממפלגות גוש המרכז-שמאל לא חתמו על הסכם • מקור בכיר בחד"ש-תע"ל: "הצענו הסכם עודפים לבל"ד, אבל לצערנו הם אפילו לא טרחו לענות"

יהודה שלזינגר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הדד-ליין עבר:המועד האחרון להגשתהסכמי עודפים, נסגר היום (שישי). מפלגה שלא חתמה עד שעת הדד-ליין, תאלץ להסתדר ללא הסכם בבחירות. במקרה הזה, כמו במקרים אחרים בסבבה הבחירות הנוכחי, גוש הימין מגיע מאורגן, ואילו גוש השמאל הרבה פחות.

נתניהו. כל המפלגות בגוש שלו חתמו על הסכם, צילום: קוקו

בבחירות לכנסת ה-25, שצפויות להיות מוכרעות על כל קול, הסכמי עודפים עשויים להיות משמעותיים מאוד ולהכריע לטובת אחד הגושים.

בגוש הימין, חתמו הליכוד והציונות הדתית על הסכם, ש"ס חתמו עם יהדות התורה - מה שמבטיח לגוש מיצוי קולות מקסימלי.

הסכם העודפים של יש עתיד והמחנה הממלכתית,

בגוש המרכז-שמאל, יש עתיד חתמו על הסכם עם המחנה הממלכתי, ומרצ חתמו עם העבודה. אך באותו הגוש, נותרו מפלגות ישראל ביתנו ורע"מ ללא הסכם.

שר האוצר ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, אמר: "למה לא חתמנו עם אף מפלגה על הסכם עודפים? כי ישראל ביתנו היא היחידה שלא מזגזגת ולא ממצמצת ומתחייבת להקים קואליציה בלי ביבי, ש״ס ויהדות התורה ולקדם כלכלה חופשית ומדינה חופשית. נמשיך לפעול כדי למנוע קואליציה עם עסקני המפלגות החרדיות שלא תצליח לקדם שום ערך ליברלי ושוויון בנטל".

נתניהו בשדרות%3A "אתם רוצים להחזיר את הביטחון האישי%3F" %2F%2F צילום%3A יניב זוהר

חברי חד"ש-תע"ל, חברי הכנסת איימן עודה ואחמד טיבי פנו לבל"ד לקיים הסכם שכזה, אולם בבל"ד סירבו.

פעם שותפים - והיום יריבים פוליטיים 6 ביוני 2022, צילום: אורן בן חקון

מקור בכיר בחד"ש-תע"ל: "הצענו הסכם עודפים לבל"ד מתוך אחריות פוליטית, אבל לצערנו הם אפילו לא טרחו לענות. בל"ד הוכיחו שוב שאינטרסים צרים חשובים להם יותר מלעבוד יחד נגד הכיבוש למען ושוויון מלא לפלשתינים אזרחי ישראל. בבחירות הקריטיות האלו אין לציבור שלנו את הפריבילגיה להצביע למפלגה בלתי-אחראית כמו בל״ד שלא תעבור את אחוז החסימה".

לפיד וגנץ. חתמו ביניהם, אך לא אירגנו היטב את הגוש, צילום: אורן בן חקון

עושים סדר: מהו הסכם עודפים?

מטרתהסכם עודפיםהיא לרוב למנוע בזבוז קולות ו"זריקת פתקי הצבעה לפח", שלא מתכנסים לכדי מנדט שלם. סך הקולות עבור כל צמד מפלגות ייחשב ביחד לקביעת מספר המנדטים המוקצים להם בכנסת, כאשר לאחר קביעת מספר המנדטים הם יחולקו ביניהן לפי גודלן היחסי.

ליברמן. יצליח למצוא פרטנר להסכם עודפים?, צילום: אורן בן חקון

צעד כזה מגדיל את סיכוייהן של שתי המפלגות לקבל בעת חלוקת המנדטים מנדט אחד ולעתים אף שני מנדטים נוספים. בדרך כלל מפלגות חותמות על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת שיש קרבה אידיאולוגית ביניהן ושתיהן משתייכות לאותו גוש. נציין כי מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה לא יכולות לממש את הסכם העודפים שלהן.

ספירת הקולות במהלך יום הבחירות לכנסת ה-24, צילום: אורן בן חקון

עודפי הקולות מחולקים על פי חוק בדר-עופר, שנועד לתת יתרון מסוים למפלגות הגדולות בשיטת חלוקת המנדטים. על פי החוק, לכל מפלגה נקבע "מודד רשימה" על ידי חילוק מספר הקולות הכשרים שקיבלה למספר המנדטים שזכתה בהם בחלוקה הראשונה. המפלגה שמקבלת את המודד הגדול ביותר זוכה למנדט הנוסף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...