"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שבועיים לקלפי

נכנסים לישורת האחרונה: אלו המהלכים שעשויים להכריע את הבחירות

בפעם החמישית זה כבר ברור: התוכניות חשובות, אבל מאחורי הקלעים בכל המפלגות אומרים אותו הדבר - "עכשיו אסור לעשות טעויות" • הסוקרים מעריכים: שלושה מנדטים לא החליטו למי להצביע • וגם, הקרב בתוך הגושים: בימין מסתבכים עם בן גביר, בשמאל מסתכנים באיבוד קולות נוספים למחנה

,עודכן
0השמעה
נתניהו ולפיד, צילום: אורן בן חקון

מה שישפיע במידה רבה על תוצאות הבחירות הן דווקא הבחירות השגויות של הפוליטיקאים במשך ארבעת החודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועיים הקרובים של הישורת האחרונה. "רק לא לעשות טעויות דרמטיות עכשיו", אומרים כמעט בכל המפלגות.

לפי הסוקרים, ישנם כשלוש מפלגות "בחוץ", כאלה שהציבור הצביע עבורן בבחירות הקודמות וכעת טרם החליטו למי להצביע. מדובר אמנם על מנדטים שברובם באותו גוש, אך גם אלה יכולים להיות "הגרוש ללירה" לאחד הצדדים ולהכריע את הפלונטר הפוליטי.

איילת שקד,צילום: אורן בן חקון

ברמה האסטרטגית, נתניהו עשה כמעט את כל המהלכים הנדרשים כדי למנוע איבוד קולות בגוש, לרבות צירוף של מפלגת נעם והסכמי עודפים בין כלל המפלגות. אך השאלה שכנראה תתברר רק ביום הבוחר היא היחס לשקד. בעבר, נתניהו השיג 61 מנדטים כאשר בגוש היתה תמיד מפלגה נוספת שנתנה מענה לקולות הימין הליברלי מלבד החרדים ומפלגות של הציונות הדתית, דוגמת ליברמן או כחלון. כעת יש לו את הבית היהודי של שקד מתחת לאחוז החסימה. אם שקד לא תפרוש ותרוץ עד הסוף, נתניהו עלול לראות את המנדט ה־61 שלו מתרסק יחד איתה.

בליכוד טוענים מנגד שהבית היהודי לא יעבור בשום מחיר כך שאין עניין לעזור לשקד וגם שהיא שורפת יותר מנדטים לגוש השמאל שילכו לגנץ. התשובה הנכונה לכך תתברר רק בקלפי - ואז לגוש הימין זה יהיה מאוחר מידי.

מהלך אחר של נתניהו שעלול לשמש לו כחרב פיפיות הוא היחס לבן גביר. יו"ר הליכוד מעצים את עוצמה יהודית, נותן לו לגיטימציה ואף מתאם איתו מהלכים תקשורתיים וגזרות עבודה במקומות שונים בארץ. רבים בליכוד ובגוש הימין סבורים שאם נתניהו לא ישיג 61, הוא יפנה לגנץ בלחץ החרדים להציע לו את המקום הראשון ברוטציה להקמת ממשלה בה גנץ יוכל להגיד לבוחריו כי הוא "הציל את המדינה מבן גביר".

ח"כ בן גביר. סמוטריץ' יסכים לזרוק אותו לאופוזיציה?,צילום: אורן בן חקון

כאב ראש משותף

אם בחסות הליכוד, עוצמה יהודית תהיה יותר גדולה מהממלכתיים, כפי שנראה עכשיו בסקרים, נתניהו יגלה כי הוא סינדל לעצמו את המהלך. בתרחיש כזה עולה השאלה האם סמוטריץ' יסכים לזרוק את בן גביר לאופוזיציה בעוד הוא יהיה שותף בממשלה אותה מוביל גנץ ללא יכולת שינוי גבוהה בנושאי הימין.

מבחינת סמוטריץ', קמפיין שתיית מנדטים מכיוון נתניהו יכול פחות להפריע לו מפעמים קודמות. כל המנדטים שנתניהו ישתה ממקום 13 עד 8 יהיו שלושה נציגים של בן גביר, אחד של נעם ורק אחד של סמוטריץ' במקום 12. עד מקום 8 סמוטריץ' יקבל יחס של 5 ח"כים מול 3 של בן גביר כאשר הח"כ השישי והשביעי שלו הם רק אם יביאו 12 או 14 מנדטים בהתאמה.

הסכמי העודפים יכריעו?

גם גוש המרכז - שמאל לא פסח על טעויות. לצד קמפיין שטח משומן, נראה שדווקא ברמה האסטרטגית יש לראש הממשלה סיבה לדאגה. לאחר שלא הצליח לזהות את הפיצול במשותפת שעלול לעלות לו בשריפת 80 אלף קולות במגזר הערבי ובשיעורי הצבעה נמוכים, לפיד מסתכן באיבוד קולות נוספים לגוש.

שר האוצר ליברמן. לא מתכוון לחתום על הסכם עודפים עם אף מפלגה,צילום: דודי ועקנין

סוף השבוע הקרוב (21.10) הוא המועד האחרון של המפלגות לכרות ביניהן הסכם עודפים. בבחירות הקודמות ההסכם בין בנט לסער העניק לאחרון מנדט נוסף על חשבון בנט מכורח אותו הסכם, מנדט שאם היה הולך לימינה לכאורה יכל לתת לנתניהו גוש של 60. בבחירות הקודמות, בשל האיבה ביניהם, רע"מ והרשימה משותפת לא חתמו על הסכם עודפים ביניהם. נכון לכתיבת שורות אלה המצב כיום לא שונה.

לצד זאת, ליברמן לא מתכוון לחתום על הסכם עם אף מפלגה. בעוד בגוש נתניהו כל המפלגות חתמו אחת עם השנייה, ביש עתיד אומרים שהם לא מתערבים בהסכמים בין מפלגות. בתור יו"ר הגוש, לפיד יכול לגלות לאחר הבחירות שחוסר הפגנת המנהיגות בנושא תעלה לו אולי במנדט לנתניהו ואולי אף באיבוד הכיסא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר